זלדס, נתן

בן חיה-שרה ומשולם, נולד ביום כ"ג באלול תרנ"ו (26.8.1896) בעיר סלוצק, רוסיה הלבנה והיה חניך "החדר המתוקן". בילדותו היה חבר-מייסד בחוג "דוברי עברית", בני גילו, שהיו מנויים על עיתונות עברית ועורכים וכותבים בעצמם ולעצמם "דו-שבועון לספרות ולענייני החיים". בגלל סירוב הוריו לשולחו ללמוד בגימנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב, כבקשתו, נסע בהסכמתם ל"ישיבת אודיסה" הנודעת, ומשם מצא לו את הדרך ליפו. בהיותו בן 15 הצטרף לתלמידי "הרצליה" וסיים את הגימנסיה. עם יתר תלמידי הגימנסיה התגייס לצבא התורכי במלחמת-העולם הראשונה ושירת כקצין. אחרי המלחמה עסק בעבודה, בשמירה ובהגנה. השתתף בהגנת תל חי, ואחר-כך הדריך אנשי-מגן בגליל. אחרי נישואיו בשנת 1921 יצא ללמוד בגרמניה, חזר כמהנדס מוסמך ועבד בתכנון וביצוע סלילת כבישים בארץ. בשנת 1936 סיים קורס צבאי מרוכז והשתתף בשמירה ובהגנה על ירושלים בכל שנות המאורעות. מראשית מלחמת-העצמאות שירת בחי"ם (חיל-משמר) ומיום הכרזת המדינה התנדב לשירות מלא והשתתף בקרבות רבים כמפקד כיתה בגדוד "המצודה" וכאחראי לעמדה חשובה אשר נכבשה על-ידיו. אחרי הקרב בדיר אבו-טור, ביום הראשון של ההפוגה השנייה, לפני צאתו לחופשה, הלך עוד לבדוק את העמדות, והואיל וההפוגה היתה כבר בתוקפה, לא זחל אלא הלך בקומה זקופה. הוא נפגע בכדור בוגדני של צלף, ואם כי הפגיעה היתה קלה לכאורה, התברר כי היה זה כדור "דום-דום" והוא ריסק את אבריו הפנימיים. נתן מת מפצעיו כעבור שעות מספר, ביום י"ג בתמוז תש"ח (20.7.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. הניח אחריו אישה, בן ובת. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.