fbpx
זכאי, שמחון

זכאי, שמחון


בן ברוך ומלכה. נולד ביום כ"א בחשון תשי"ח (15.11.1957) בחולון. השם שמחון ניתן לו על-ידי אביו, לזכר מפקדו הנערץ אסף שמחוני ז"ל, אשר נפל בהתרסק מטוס-הסיור שלו במבצע קדש. ואילו אמו, שהתקשתה בלידתו, קראה לו 'חוני', באומרה כי אלוהים חן את שניהם, האם והתינוק, בנתנו לו חיים. שמחון הביא לביתו שמחת-חיים רבה, ואולם עד-מהרה היתה זו מהולה גם בעצב לא-מעט. בעקבות תאונה ומחלות היה הילד אורח קבוע בבתי-חולים, ולא-פעם פרפר בין החיים לבין המות. לבסוף החלים והתאושש, ולקראת בגרותו צמח והיה לגבר חסון ותמיר. שמחון למד תחילה בבית-הספר היסודי 'וייצמן' שבחולון, ולאחר- מכן בבית-הספר 'יוספטל'. משם עבר לפנימייה בקרית-ענבים. כאן הרגיש בטוב ונהנה מן הנוף שמסביב ומן השלוה ששרתה שם. אך מעייניו היו לו ללימודים עיוניים כי אם למעשים. מעתה חילק את זמנו בין לימודים בבית-הספר 'אורט' ביד-שפירא לבין עבודה בנגרייה. בנגרות ראה לא רק מקצוע להתפרנס בו אלא גם ייעוד לעצמו. את זמנו הפנוי בילה במועדון 'הנוער העובד והלומד' בחולון. על-אף שהיה הפרש גיל בינו לבין חבריו המבוגרים ממנו, קיבלוהו בלב פתוח לחברתם בזכות נכונותו, לתת כל מה שביכולתו למען הטוב, הידידות והשמחה. כל פעולה ב'נוער העובד והלומד' – טיול, צעדה, מחנה-עבודה – היתה בעיניו של שמחון חג ממש. עד לגיוסו עבד בנגריות קטנות ולבסוף מצא את מקומו במפעל רב-היקף, אשר ידע להעריך את כושרו ומסירותו למקצוע. הוא מצדו הקרין משמחת-חייו על סביבתו החדשה. הודות לרוח הפטריוטית שספג בבית הלך, בבוא יומו, לצבא, מלא גאוה ונכונות לתת לו את מיטבו. לאחר טירונות מפרכת הוצב לחיל-האויר ליחידה של מכבי-אש. שירת הרחק מן הבית וזכה רק לעתים רחוקות לחופשות ולביקורים אצל יקיריו. אך לא היתה זו דרכו של שמחון לקטר ולהתלונן. ביום ו' באלול תשל"ז (20.8.1977) נפל שמחון בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין שבעיר-הולדתו חולון. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.

כובד על ידי

דילוג לתוכן