זכאי, חגי

בן נחום וגניה. נולד ביום כ"ה באדר א' תרצ"ח (26.2.1938) באיילת-השחר. מילדותו ספג אל קרבו מן הרוח ששררה בבית- אביו, איש-"הגנה" מסור וותיק. בגיל ט"ו, לאחר שאביו נפל בשעת מילוי תפקידו באיילת-השחר, עקרה המשפחה למשק "הגושרים" וחגי היה המנחם, המייעץ והעוזר בכל. סיים את לימודיו בכיתות- ההמשך במשק במגמה החקלאית ואהב מאד את הניר ואת עבודת- השדה, ואף היותו בצבא היה נוהג להשתמש בחופשתו כדי להשתתף בעבודה במשק. כן אהב לטייל הרבה ולהסתכל בנוף על סביבו ונפשו ידעה אושר בהתבוננה ביפי-העולם. אחרי גיוסו לצה"ל ועם סיימו את תקופת-האימונים נשלח לקורס מ"כ. קפדן ומחמיר היה בדרישותיו מאת חניכיו, אך הם ידעו כי הוא תובע מהם אותה מידת מאמץ ומסירות שדרש מעצמו. אולם יחד עם זה היה מצטיין ביחסיו הפשוטים והחברתיים לחניכיו ולפקודיו. כתום מערכת-סיני הופקד עם כיתתו על אחד ממחסני-הנשק שנפל בידינו משלל-האויב ולאחר-מכן הופקד על יחידת- שמירה על שבויים באל-עריש. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ו בתשרי תשי"ח (21.10.1957) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוצו (הגושרים). ב"שלושים" לנפלו הוציא קיבוצו חוברת לזכרו. כן הופיעה חוברת לזכרו (בהוצאת קיבוצו) הנושאת את שמו.