זכאי, גדעון
בן אסתר ואברהם. נולד ביום י"ג באדר א' תשכ"ה (15.2.1965) בבאר שבע. בעודו ילד אהב את הטבע, סוסי רכיבה וטיולים. השתתף בחוגי מדע לנוער ואהב ציפורים. הוא למד בבית-הספר היסודי 'עומרים' בעומר והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון לחינוך סביבתי בשדה בוקר. בין תחביביו, תצפית בציפורים ואיסוף בולים. גדעון שילב את שני התחביבים והאוסף העיקרי של בוליו הוקדש לנושא הציפורים. הוא השתתף בתערוכות הבולים שנערכו בארץ ובחו"ל וזכה בהן במדליות. בבית-הספר לחינוך סביבתי היתה התעניינותו בציפורים מעמיקה ומקצועית ביותר. הוא התמחה בחקר הסלעית לבנת הכנף והקדיש לה שתי שנות מחקר. מחקריו לוו באיורים פרטניים מעשה ידיו. המחקרים הללו זכו להערכה רבה בקרב בעלי מקצוע ברחבי העולם והאנציקלופדיה הבריטית לציפורים, בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, מצטטת תמצית מחקריו. גדעון התגיס לשירות סדיר בסוף יולי 1983, התנדב לחיל-האוויר לקורס טיס וסיים כטייס מסוקי תקיפה. בשנת 1986 הצטרף לשירות הקבע כטייס, כאשר הוקמה טייסת מסוקי-הקרב אפצ'י. הוא נבחר לצאת עם צוות ההכנה הראשון להשתלמות בארצות-הברית ושב ארצה עם חבריו כטייסי אפצ'י הראשונים. גדעון נפל בתאונה אווירית ביום כ"ז בכסלו תשנ"א (13.12.1990) והובא למנוחות בבית-העלמין בעומר. הניח הורים, שתי אחיות – איילת ואורלי וחברה לחיים – כוכי. הוא הועלה לדרגת רב-סרן לאחר מותו. מפקדו בטייסת האפצ'י אמר בדברי ההספד על קברו: "שייטנו במרחבי הנגב ואתה הצעיר ביננו מלמד אותי על כל אבן, על כל ציפור ועל כל בור מים ואני מפקדך שותה בצמא את דבריך… גידי, קצין וטייס מצוין, אבל אהבנו אותך קודם כול כאדם נהדר, אופטימי, חייכן, מושיט כתף לכל מאמץ. צנוע, שקט וחזק". חוברות "העזניה" מס' 18 ו- 23 בהוצאת החברה להגנת הטבע, הוקדשו לזכרו. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע לזכרו עץ ביערות הקרן הקימת לישראל. החברה להגנת הטבע מקיימת ימי עיון שנתיים לזכרו ופרס על שמו מוענק לכותבי עבודות מצטיינות בנושאי צפרות. בכל שנה ביום נפילתו – החל בחנוכה – מתקיים לזכרו יום צפרות לילדים ובני נוער, שבו נוטלים חלק עיריית באר שבע, אגודת יד לבנים והחברה להגנת הטבע. בעיזבונו נמצאו מאמרים למבוגרים ולילדים, שהתפרסמו בנושאי טבע, צפרות, בולאות, טיול וניווט.
