זיף, צבי
בנם-בכורם של חסיה וחיים, נולד בשנת 1912 בעיר ברסלב, פלך וילנה, פולין. עד גיל 16 למד ב"ישיבה". בגלל מצבה הדחוק של המשפחה נאלץ להפסיק את לימודיו ולצאת לעבוד על-מנת לתמוך בהוריו. הוא לא מצא סיפוק לנפשו בעבודה בלבד ונעשה פעיל בסניף "החלוץ" בעיירתו, שהיה רדום ביותר, ועשה הרבה למען הקרנות הלאומיות. צבי שירת שנתיים בצבא הפולני, ובפרוץ מלחמת-העולם השנייה בשנת 1939 לחם בשורותיו. צבי נלקח בשבי על-ידי הרוסים, נתגלגל ממחנה למחנה וסבל רעב וקור. כאשר התארגן הצבא הפולני ברוסיה יצא עימו והגיע לארץ ב-1944. בבואו לארץ עבד שנה אחת בקיבוץ תל יוסף, התערה יפה בעבודתו, אבל בגלל הרגשת-הבדידות עזב את המשק ועבד כרפתן ברמת גן ואף הצטרף ל"הגנה". אף-על-פי שעל סמך עבודתו החיונית כרפתן במשק פטור היה אז מגיוס, התנדב ושירת בחטיבת "קריתי". השתתף בשמירה ובהגנה בקווי המגן בתל-אביב, בכיבוש תל ליטווינסקי חיריה ועוד. הוא אמר: "אם אני, חייל מאומן, לא אלך – מי יילך?!" היה חייל ער, זריז ומלא-מרץ ומילא את כל תפקידיו באמונה ובמסירות. במהלך מבצע "דני" השתלטו כוחותינו גם על אזור מודיעין ועם כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה נתפסו משלטים באזור, אחד מהם משלט 219. הגיזרה היתה רגועה ובמשלט החזיק כוח חי"ם מחטיבת "קריתי". ביום 23.9.1948 תקפו את המשלט במפתיע ערבים מקומיים ובסיוע הלגיון ותוך הפרת ההפוגה. מגיני המשלט הופתעו ונאלצו לסגת נוכח עדיפות האויב, ורבים נפגעו בנסיגה הקשה. למחרת תקפו כוחותינו נגד וכבשו את המשלט. בקרב זה נפל, ביום כ' באלול תש"ח (24.9.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
