זיס, בנימין

בן וילהלמינה לבית לוי וד"ר יוסף-פרנץ, נולד ביום כ"ה בחשוון תר"ץ (28.11.1929) בעיר ויסבאדן, גרמניה, ובהיותו בן שנתיים נתייתם מאמו. משחר ילדותו הצטיין כספורטאי. בן ארבע למד בשוויץ בקלות גלישה על השלג ובשנתו השביעית הגיע לשיאים בריצה ממושכת ובקפיצה לרוחק, וגם אחר-כך בארץ היה מטובי המתעמלים והרצים. ב-1937 עלה ארצה עם אביו (עו"ד שהיה כאן לחקלאי) ושני אחיו הגדולים ממנו. חודשים אחדים שהו בנהלל להכשרה ראשונה בעבודה חקלאית ובחיי כפר בארץ, ובנימין הקטן השיג את השיא המשפחתי במהירות הסתגלותו לסביבה החדשה ולדיבור העברי. אחר-כך עברו לכפר-הנוער בן שמן ובסוף שנת 1939 התיישבו בתל שלום שבכרכור, והבנים המשיכו את לימודיהם בבית-הספר בפרדס חנה. שם כבש לו בנימין במהרה מקום בחברה הסגורה של הכיתה כאחד הוותיקים. אחרי סיום בית-הספר העממי למד שנתיים נגרות בבית-הספר המקצועי על-שם טיץ ביגור ושנה בבית-הספר "עמל" בחדרה, ואחר-כך עבד בנגרות בפרדס חנה. בחודש דצמבר 1947 התנדב ל"הגנה" ועבר את האימונים הרגילים, ובינתיים כבר יצא כמה פעמים לפעולות נגד האויב, ובאחד המקרים, כשהוזעק עם חבריו אחרי אימונים ממושכים לעזרת מענית, היו בשירות 60 שעות רצופות. במרס 1948 נמנה עם טובי מסיימי הקורס לאלחוטאים ולקשרים. בהיותו בקורס העביר אליו אביו הזמנה מהדודה באמריקה, שיבואו אליה להימלט מהצרות המתרגשות ובאות על היישוב. על זה השיב במכתב לאביו: "סבורני כי כל הון שבעולם לא יוכל להניעני לצאת מארץ-ישראל לאמריקה, ובייחוד בזמנים אלה, כאשר לכל צעיר נועד תפקיד בבניין ארצנו. כפי הנראה מאמינה אחותך בכל הפשטות, שאדם שגדל בארץ-ישראל ועבר עליו כל מה שעבר, יוכל אחרי כל זה לצאת לחוץ-לארץ. אינני מאמין שאפשר למצוא שילומים לדם הרב, שאנחנו היהודים הקרבנו במלחמה הזאת. ואתה אל תדאג לנו, אבא. אני מקווה, שכולנו נשוב אליך ונאמר לך: הננו, אבא! המדינה היהודית הוקמה, בוא ונשתה כוס אחת לחיי ממשלת ישראל החדשה!" אחרי סיום הקורס נשלח עם כתריסר חבריו לירושלים, ולמרבה גאוותו צורף בחולדה לגדוד "הפורצים" של חטיבת הפלמ"ח "הראל" וכך שירת גם הוא, כמנחם אחיו, בחטיבה המפוארת. בשירות שם הונהגה תורנות: לילה לפעולה ולילה למנוחה, אך הוא הצליח באמנות השידול להשיג "חילופים" ולצאת לפעולות גם בלילות המנוחה שלו וכך השתתף בפעולות נגד כנופיות ובכיבוש כפרים בפרוזדור ירושלים. לקראת סוף אפריל 1948 נערך בגזרת ירושלים מבצע "יבוסי", שנועד ליצור רצף טריטוריאלי עברי בתוך העיר ובין ירושלים והיישובים שבצפונה. לצורך המבצע הועברה חטיבת "הראל" לירושלים ובליל 22-23 באפריל יצאו כוחותיה לתקוף את שועפת, בית- איכסא ונבי-סמואל. תנועת הכוח לנבי-סמואל ארכה זמן רב וההסתערות החלה עם שחר. נוכח אש האויב נאלץ הכוח לסגת ובנסיגה הקשה לאור היום היו נפגעים רבים. נוסף לכל החגור נשא בנימין על גבו במעלה ההר את המשדר הכבד, וכשנצטווה, בהגיעם אל הרמה, למוסרו לאחר, ביקש וקיבל רשות להמשיך בשירות בשעת הקרב. כשנפצע באש החזקה של האויב עוד שידר בקשה לתגבורת ואחר נפל, ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.