זיסרמן, אברהם-יוסף

בן נחמה ושלמה, נולד ביום ו' באב תרפ"א 10.8.1921)) בווארשה, בירת פולין. בשנותיו הראשונות עברו עליו מחלות רבות. בהיותו כבן שלוש שנים עלתה משפחתו לארץ ומשנת תרפ"ד ואילך גדל בבית-הוריו בשכונת מקור חיים שבירושלים והיה לצעיר חסון ובריא. למראה מלחמת-הקיום הקשה של הוריו, שפרנסתם על משק פרות לחליבה וחקלאות זעירה, נטל עליו עוד בילדותו חלק גדול מעול העבודה בגינה וברפת. גם את לימודיו בבית-המדרש למורים "מזרחי" הפסיק באמצע, למרות כשרונותיו, כדי להתמסר כליל לעזרת ההורים במשק הזעיר ובעבודת-חוץ, בבניין. את מעט זמנו הפנוי הקדיש לספורט ולהשתלמות בלימודי יהדות ובהשכלה כללית. חיבוריו והעיתונים ההיתוליים שערך בשביל חבורתו המצומצמת העידו על הומור, טוב-לב וכשרון. אברהם-יוסף חי בצנעה והסתפק במועט, שמר תורה ומסורת, אך לא ניסה לכפותן, אף בדיבור כלשהו, על אחרים, ובפעולותיו למען העם והארץ התמזג עם חבורת צעירים בעלי השקפות שונות בלי להבליט את ההבדל שבינו וביניהם. מתוך הכרת חובתו כלפי ההורים לא נטל מעולם חופשה לעצמו, אך לשירותו ב"הגנה" מצא לו זמן פנוי. בפרוץ מאורעות תרצ"ו לא היו בשכונתו המרוחקת מהמרכז היהודי שבעיר אנשי-מגן במספר מספיק. הוא הצטרף לשורות ה"הגנה" והודות להתפתחותו הגופנית והשכלית הצליח להעלים את גילו האמיתי ולהתקבל לשירות במשטרה המיוחדת כדי שיוכל לשאת נשק בהיתר. הוא הצטיין במסירות ובאומץ-לב, ומילא כל תפקיד כאחד המבוגרים. בשנת 1945 סיים קורס לחובשים. הצטיין בלימוד ובעריכת הרשימות עד כדי כך שרופאים הציעו להדפיסן כחוברת-עזר לקורסים הבאים. קיים בקביעות מצות עזרה ראשונה והצלת נפשות בתרומות-דם רבות לבנק-הדם של "מגן דויד אדום" וגם בשירות "עזרה ראשונה" בפועל, ואף מהבריטים שנפצעו מפעולות ארגוני המחתרת לא מנע את עזרתו. בקיץ תש"ז ערך הש"ר (השירות הרפואי של ה"הגנה") קורס מ"כים למצטייני הקורסים. הקורס נמשך 21 יום, אך בהתחשב בידיעותיו הרבות ובזמנו היקר לעבודה בבית שוחרר מהשתתפות בשבועיים הראשונים, ולאחר שהצטיין בבחינות נועד להדריך את פלוגתו הדרכה מרוכזת של יום אחד בסביבת ים-המלח, אלא שבינתיים פרצה מלחמת-העצמאות ושוב התמסר כולו להגנת השכונה כחובש וכאחראי לכמה עמדות-מגן ומילא את תפקידיו בתבונה ובגבורה יומם ולילה, אף בלי אוכל ובלי שינה ומנוחה. באחת ההתקפות על השכונה מצד בית-צפאפה יצא עם שני אנשים לעמדה קיצונית לקראת האויב, ואחרי שהשניים ברחו משם נשאר אברהם לבדו והשיב אש למתקיפים עד שנפצע בראשו. הוא הועבר לבית-החולים ושם מת למחרת, ביום כ"ו בטבת תש"ח 8.1.1948)). נקבר בהר- הזיתים בירושלים. שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.