זיסקינד, שירה

בת ברכה ופנחס. נולדה ביום ה' בתמוז תשל"ו (3.7.1976) בכפר סבא, העיר בה גדלה ובגרה. את לימודיה החלה שירה בבית-הספר היסודי "אוסישקין" בעיר, המשיכה בחטיבת הביניים "בן צבי" וסיימה את לימודיה התיכוניים בבית-הספר "גלילי" במגמה הכימית-ביולוגית. בהיותה כבת שנתיים נפרדו הוריה של שירה ושניהם נישאו בשנית. שירה גדלה ובגרה עם אמה, אחותה ובעלה של אמה, אלכס גל, בכפר סבא. שירה היתה נערה מלאת חיים, חברותית ואיכפתית מאוד. שימשה כמדריכה צעירה בתנועת הנוער, בת נפלאה לגדל, נכדה אוהבת ודואגת, אחות אחראית, חברה נאמנה ותומכת ואזרחית למופת. אבידה אמיתית לכל יודעיה. לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים בהצטיינות, בחרה שירה להצטרף לקורס קדם- צבאי למש"קיות תנאי שירות לחיילים ועם גיוסה בדצמבר 1994, הוצבה בתפקיד זה בבה"ד 6. בשעות הפנאי שלה, במהלך שירותה הצבאי, אף עבדה כמלצרית בפאב תל- אביבי, לאחר שקיבלה לכך אישור צבאי מתאים, כדי שתוכל לעמוד ברשות עצמה. כתב מפקד הבסיס בו שירתה שירה: "שירה הגיעה ליחידתי לפני כחודש וחצי. תוך תקופה קצרה התרשמנו שמדובר בחיילת איכותית, רצינית, ממושמעת, עם שאיפות להתקדם ולהגיע לקצונה. שירה היתה אחראית על תנאי השירות לחיילים ואוזן קשבת למצוקות החייל בעת שירותו. בלטו באופיה השאיפה להצליח ולהתקדם, והרצון להיות קצינה, האחראית לביצוע מושלם של התפקיד. שירה הפגינה רצון רב לעמוד בזכות עצמה לצרכיה הכלכליים, להיות עצמאית ולשאת את עצמה כאדם בוגר. סמכנו עליה שתדע לשלב עבודה, תוך כדי שירותה הצבאי, כי ידענו שמדובר בחיילת רצינית". ביום י' באדר א' תשנ"ה (10.2.1995) נהרגה שירה בתאונת דרכים, כאשר שבה מעבודתה בשעת לילה והמכונית בה נהגה סטתה ממסלולה. בת שמונה עשרה וחצי היתה בנופלה. שירה נטמנה בבית העלמין הצבאי בכפר סבא. השאירה אחריה הורים, אחות – לימור, שני אחים – אדם גל ורועי זיסקינד, שתי סבות – לובה וחיה ובעלה של האם – אלכס גל.