זינדני, זכריה

בן שושנה ושלום, נולד בשנת 1925 בעיר תידאן, תימן. בהיותו בן שלוש נתייתם מאביו ועלה ארצה עם אמו ואחותו ביום 15.9.1935. היה נער שקט ומצניע-לכת. התעניין בלימודים והיה חובב ספורט. תחילה ישב ברחובות ואחר-כך בנתניה ופירנס את אמו האלמנה בעבודת ליטוש יהלומים. שאיפתו היתה להשתלם בלימודים ולהיות מהנדס. כן פעל למען שיפור מצבו של הנוער בשכונת התימנים נווה שלום. בימי שלטון הבריטים נעצר כחשוד בפעולות נגדם והיה כלוא כשמונה חודשים בלטרון. מיד לאחר ששוחרר מהמעצר הצטרף לשורות ה"הגנה" והיה פעיל בה. זכריה התגייס לצבא ביום 1.4.1948, בחטיבת "גולני" ושימש כמפקד כיתה. השתתף בקרבות שונים בגליל התחתון ואף-על-פי שנפצע פעמיים הוסיף למלא את תפקידו. זמן קצר לפני מותו ירד עם החטיבה לנגב והשתתף במבצע "אסף" לחיסול האיום המצרי להתקדם לבאר שבע. ביום ה' בכסלו תש"ט (7.12.1948), בשעת הפגזה מצרית באזור שייח'-נוראן, נפגע מרסיס פגז ונפל. נקבר בגבולות. בני שכונתו הקימו לזכרו ספרייה על שמו. ביום ט"ז באב תש"ט (11.8.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.