זינגר, יצחק

בן שושנה וניסן, נולד ביום כ' בתשרי תרע"ג (1.10.1912) בעיר סקודביל, ליטא, להורים שומרי-מסורת ולמד ב"חדר" וב"ישיבה". בהיותו בן חמש מת עליו אביו ושנות ילדותו עברו בצער ובדוחק. בגיל 16 למד את מלאכת התפרות והצליח בעבודתו. בשנת 1930 הצטרף לתנועת "החלוץ", יצא להכשרה חקלאית וכעבור שלוש שנים עלה עם חברי הכשרתו ארצה והצטרף לקיבוץ יגור. התערה מיד בחיי הקיבוץ והגיע בו לידי השפעה רבה. לאחר זמן נשא אישה, עבר לתל-אביב ועבד בתפרות. כעבור זמן מסוים החל לעבוד כנהג במשרד ההובלה "ארגון". בעבודתו זו נתון היה לא אחת בסכנות בתקופת מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, אך מילא את תפקידו באמונה, בהובילו מזון ונשק לעזרת יישובים נצורים ורחוקים. יצחק ידע תקופות מחסור בחייו, וכאשר נאלץ לעזוב את מקצוע הנהגות החביב עליו בנה לו ביחד עם גיסו מוסך קטן לתיקון מכוניות בתל-אביב. משנשרף המוסך חזר לעבודה במשרד "ארגון". עם פרוץ מלחמת-העצמאות חזר יצחק להוביל מצרכי-מזון ואספקה לחזיתות השונות וביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) בנוסעו בשיירה לירושלים הנצורה, נפל חלל במבואותיה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.