זינגר, בועז
בן חיים ומינה. האם עלתה ארצה לאחר שעברה את ימי מלחמת- העולם השנייה במחנות טרנס-דניסטריה, והצטרפה אל חבריה מתנועת גורדוניה יוצאי רומניה, בחניתה. האב עלה לפני מלחמת- העולם השנייה כעולה בלתי-לגלי עם גרעין תנועת גורדוניה, שהצטרף אל קבוצת חניתה בשנת 1939. בועז נולד ביום י' בתשרי תשט"ז (15.9.1956) בחניתה. גדל והתחנך בבית-הספר המקומי. אחרי-כן עבר ללמוד בבית-הספר התיכון האזורי 'סולם-צור'. הוא היה תלמיד חרוץ ומוכשר, הצטיין מאוד בחשבון וגילה עניין רב בכלכלה ובבעיות האינפלציה. בגיל צעיר מאוד כבר אימץ לעצמו דרכי-מחשבה משלו בדבר הצעדים הנכונים והצודקים לניהול המשק הקיבוצי. בועז גם נתן את דעתו על דרך החיים הנכונה לצעירים בארץ. הרבה לחשוב על בעית היחסים עם הערבים, והעובדה שרבים מהם הפכו לפליטים עקב המלחמה עם ישראל. בעקבות הניתוחים המחשבתיים שלו גיבש לעצמו השקפת-עולם סוציאליסטית-הומניסטית. היתה לבועז מגבלה גופנית מילדות, אך הוא התגבר עליה בכוח הרצון בשקט ובגאוה, ולא ניתן היה כמעט להבחין בכך. השתדל לעשות את כל העבודות שהוטלו על בני-הכיתה. ובייחוד בנסיבות שתלמידים אחרים השתמטו מעבודה בלתי-נעימה. כזה היה גם במסעות לידיעת הארץ. הוא ידע להקשיב לאחרים והקדיש הרבה זמן לחקירת הנושא, בטרם יפתח פיו להביע את דעתו. גם המורים וגם החברים ידעו כי כאשר בועז נוכח יש לחשוב על כל משפט, כי בועז עשוי לדרוש מהם, בבוא הזמן, לעמוד מאחרי הדברים שנאמרו. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון יצא למלא חובת שנת-שירות מטעם המשק והתנועה בהדרכת נוער בבית-שמש. בועז גויס לצה"ל במרס 1976, והוצב לשירות בבית-הספר להשכלה של צה"ל. ביום ט' באב תשל"ו (5.8.1976) נפטר בועז בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבקיבוץ חניתה שאהב בכל-לבו. השאיר אחריו הורים.
