בן סוזן ומקס. נולד ביום ט"ז באלול תשכ"ב (15.9.1962) בניו-יורק, ארצות-הברית. בן שני למשפחה בת ארבעה בנים. כבר בילדותו אהב לתקן, לבנות ולגלות כיצד דברים פועלים. היתה לו אנרגיה עצומה ומצבי רוח עליזים ומדבקים. כשעלה במוחו רעיון מיד ניסה לממשו. אלכס גדל להיות נער פתוח, חברותי ויפה-תואר, שהרשים בנוכחותו הכריזמטית וגילה כשרונות אומנותיים. מאז החל לצייר, בגיל ארבע, תעד בכתב וברישומים את חוויותיו לאורך כל דרכו. בשנת 1973, מגיעה המשפחה לישראל לשנה אחת לקראת בר-המצווה של הבן הבכור, שאול. שהותם בארץ מתמשכת לארבע שנים תמימות. הם מתגוררים בירושלים ואלכס לומד בבית-הספר היסודי במקום ובשנה האחרונה לשהותם בישראל עוברים אלכס ואחיו שאול להתגורר ולעבוד בקיבוץ 'כיסופים', שם הם לומדים בבית-הספר התיכון האזורי. ההורים שלא חונכו על ברכי היהדות, לומדים ורוכשים כאן מסורת ומנהגים יהודיים ובשובם לארצות-הברית, לוושינגטון, הם מנהיגים בביתם אורח חיים יהודי מסורתי. אלכס מתחיל את לימודיו בכיתה י' בבית-הספר התיכוןcBethesdacChevycChase, ובשנת לימודיו האחרונה הוא מתחיל בלימודי התעמלות. אלכס מעריך כי יוכל להיות מתעמל טוב ולכן מבקש להתקבל לקולג'ים בעלי תכניות התעמלות, אולם משהוא מגיע לאוניברסיטת 'קורנל', בספטמבר 1980, רצונו להיות מתעמל פג. אלכס מבלה שלוש מתוך ארבע שנות הקולג' שלו ב'קורנל'. הוא מתקבל למסלול מיוחד, המאפשר לו לבנות את תכנית הלימודים שלו סביב נושאים המעניינים אותו כמו – לימודים רוסיים, מדעי היהדות וכלכלה, ומתחייב לכתוב את התיזה בשנה הרביעית ללימודיו. בחופשות הקיץ שוהה אלכס במחנהcBCIcבקליפורניה, מחנה המעניק לצעירים חוויה עמוקה של לימוד וחיים יהודיים. שהותו במחנה משכנעת אותו שאחת ממטרותיה העיקריות של היהדות היא "תיקון עולם". גילוי זה הולם היטב את מחוייבותו הבלתי ניתנת לערעור לנצל את חייו על מנת להפוך את העולם למקום טוב יותר. אלכס לא הפך לשומר מצוות, אך שילב מסלול של לימוד יהדות בחייו. את שנת לימודיו השלישית באוניברסיטה בילה ב"לונדון סקול אוף אקונומיקס". בשנה זו, טייל באנגליה, בסקוטלנד, בספרד, באיטליה וביוון ואף נסע לביקור קצר בברית-המועצות, שם נפגש עם מסורבי עליה. בכל מקום הוא מנסה ללמוד על חיי היהודים בעבר ובהווה, מתעד ומצייר את שהוא רואה וכותב את מחשבותיו בזרם של מכתבים. מששב ל'קורנל', לשנת לימודיו האחרונה, הפכה ההתנסות של השנה הקודמת לנושא התיזה שלו – "מכתבים מהתפוצות". על בסיס עבודה זו מסיים אלכס את לימודיו בהצטיינות. עם תום לימודיו, החל בתהליך התיישבותו בישראל וייחד את קיץ 1984, ללימוד ערבית באוניברסיטה העברית. אחרי-כן בעזרת השפה החדשה שרכש הוא מטייל שבועיים ברחבי ירדן בטרמפים ובמכונית שכורה. ביום האחרון של שנת 1984, עולה אלכס באופן רשמי לישראל. באחד המכתבים לאחיו שבארצות-הברית, הוא כותב: "מטרת עלייתי היא שילוב של כמה גורמים: רצוני להשתתף בהתפתחות מדינת ישראל כמדינה וכאור לגויים… אני מעדיף את האתגרים של ישראל על החיים הקלים של אמריקה". בראשית פברואר 1985, שישה שבועות לאחר עלייתו, מתגייס אלכס לצה"ל. בתחילת שירותו הוא נקלט כחייל בודד בקיבוץ עין צורים, (שם חי גם אחיו הצעיר דניאל, המשרת בצה"ל), ומאומץ על-ידי משפחת יהודה ומיכל חן. עקב היותו עולה חדש ומפאת גילו, הוא מחוייב בשירות של שנה וחצי בלבד, אך אלכס, שבחר במסלול קרבי ושאף לצאת לקורס קצינים, חותם על תקופת שירות מלאה. הוא מייחס חשיבות רבה לשירות בצנחנים, מתנדב לחיל ויוצא לטירונות. אלכס ביקש להשפיע על אחרים וידע שכמפקד תהיה השפעתו רבה יותר. הוא ממשיך הכשרתו כלוחם קרבי וכמפקד בקורס מ"כים ובקורס קציני חי"ר, ובתום קורס הקצינים הוא מוצב ביחידה של חיל-האויר. אלכס מקבל זאת ברוח קשה וטוען כי עלה ארצה כדי להתנדב ולשרת ביחידה קרבית, ולאחר מאמצים ממושכים מתגשמת משאלתו והוא מוצב כמפקד מחלקה בחטיבת גבעתי. לדברי מכריו היתה זו תקופה מאושרת בחייו. לאחר מספר חודשי אימונים, יוצא אלכס עם יחידתו לגבול לבנון לאבטחת יישובי הצפון. גם במהלך תקופה זו הוא ממשיך בכתיבה ביומן בו החל עם גיוסו. היומן כולל תאורים רבים, המלווים בציורים וברישומים. ביום כ"א באלול תשמ"ז (15.9.1987), יום הולדתו העשרים וחמישי, מובילים אלכס ומפקד פלוגתו, רונן וייסמן, סיור אל רצועת הביטחון. חוליית מחבלים שעושה דרכה במטרה לתקוף מטרות אזרחיות בישראל, מפתיעה אותם. מפקד הפלוגה נפגע (ונפטר מאוחר יותר מפצעיו) ואלכס שחש לעזרתו עם חובש, נהרג מיד. המאגיסט אורן קמיל מנסה לעזור לקצינים הפגועים ומוצא גם הוא את מותו. היומן האחרון בו כתב אלכס נמצא על גופו. אלכס מובא למנוחות בבית-העלמין הר הרצל בירושלים, כשהוא מותיר אחריו הורים ושלושה אחים – שאול, דניאל ובנימין. לאחר נפילתו הוא מועלה לדרגת סגן. שר הביטחון דאז, יצחק רבין, כותב למשפחה: "סגן אלכסנדר זינגר נתן את חייו למען מולדתו… היה קצין מעולה, מוכן תמיד לסייע לכולם. דמות חברית, חייליו הלכו אחריו לכל משימה. היה חבר למופת". מוסיף וכותב מפקד היחידה: "לכולנו, מפקדים וחיילים, היה אלכס דוגמה וסמל. חייל ומפקד למופת, אחראי, מסור, נבון ובעל יוזמה אישית וכושר מבצעי מעולה. אלכס התנדב לכל משימה וגילה מעורבות אישית בחינוכו של כל חייל בפלוגה. מעל לכל התבלט בתכונותיו כאדם וכחבר אמת". אלכס הותיר אסופה נפלאה של יומנים מאויירים, רישומים וציורים, שקובצו בתערוכה 'אמנות והפעלה', שהוצגה לזכרו תחילה בגלריה של 'משכנות שאננים' בירושלים ולאחר-מכן, ברחבי הארץ ובמספר קהילות יהודיות בארצות-הברית. התערוכה כללה ציורים מתקופות שונות ומציוני דרך בחייו: מקומות בירושלים, מסע כומתה, קורס קצינים, ביקור בפטרה ובמקומות רבים אחרים שאהב. בפתיחת התערוכה אמר מפקדו: "אלכס אכן הצליח להיקלט ולהיות חלק מן החברה שנתן לה את חייו". הוריו של אלכס קיבצו את מכתביו, יומניו ורישומיו בספר הנושא את שמוcAlexc-cBuildingcacLife
