זימבור, נחום

נחום, בן דוניה ויוסף, נולד בשנת 1941 באיזמיר שבתורכיה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1948. הוריו השתכנו ביהודיה, ושם למד נחום בבית-הספר היסודי. נחום היה בן נאמן ומסור להוריו, דואג למשפחתו הענפה וגאה בה. נער חברותי היה ואהב לעזור לזולת. נחום גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1958. לאחר הטירונות, ולאחר שעבר הכשרה מקצועית מתאימה, נשלח לאחת מיחידות השריון ושימש בה כטבח. גם כשהועבר ליחידת חי"ר שימש נחום במקצועו זה. היה אחראי ומסור לתפקידו וחבריו ראו בו דוגמה ומופת. בתחילת חודש מאי 1961 שוחרר נחום מהשירות הסדיר והוצב ביחידת מילואים. ביוני של שנת 1967 נקרא נחום לשירות מילואים פעיל ונטל חלק במלחמת ששת הימים ועל כך הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה נחום מוצב בסיני, כחייל מילואים בעמדה קדמית. ביומה הראשון של המלחמה, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נפגע נחום בהתקפת מטוסי האויב ונהרג. הוא היה בין ראשוני חיילי צה"ל שנפלו על משמרתם. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בת ובן, הורים, שני אחים ושתי אחיות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: …"נחום היה חייל טוב, ממושמע ומסור. היה מוכן תמיד לעזור לחבריו, ושימש דוגמא לאחרים. תמיד היה מוכן להתנדב לכל משימה ולכל תפקיד, והיה אהוד ומקובל על חבריו". משפחתו הנציחה את זכרו בבית הכנסת "שערי רחמים" בהרצליה, על-ידי התקנת לוח-שיש, שעליו נחרת שמו.