זילבר, נפתלי (טולי)

בן אסתר ולייב, נולד בשנת 1927 בעיר בוצמן, רומניה. בהיותו בן שלוש נתייתם מאמו וגדל עם אחותו הקטנה אצל משפחת אחי אמם. לאחר שסיים ארבע כיתות גימנסיה הוגלה עם משפחתו לטרנסניסטריה. אחרי כיבוש השטחים האלה על-ידי הצבא האדום שוחררו מהמחנה וחזרו לרומניה. משם עלו הוא ואחותו לארץ במסגרת "עליית-הנוער" בשנת 1944. הוא הצטרף לחברת- הנוער בקיבוץ חפצי בה. חבלי קליטתו לא היו קשים ומיד התבלט בחברה כאדם רצוי ואהוב וכעובד אחראי, העשוי להיקלט בחיי הקיבוץ. יחד עם קבוצת נוער ארצישראלי יצא להכשרה מגויסת של גרעין "נחשולים". התמחה כטרקטוריסט. בשעה שחבריו התיישבו בטנטורה כבר שירת נפתלי את עמו. הוא עשה שנתיים בתרגילים ואימונים. נמנה עם אנשי הפלי"ם והשתתף בהעלאת מעפילים. בפרוץ מלחמת-העצמאות התנדב ושירת בחטיבת "כרמלי". נפתלי נפל בקרב על בירווה שבגליל העליון. ביום י"ז בסיוון תש"ח (24.6.1948). הכפר בירווה ושלושת המשלטים שלידו הוחזקו על-ידי כוחותינו. בשעות אחה"צ של יום 23 ביוני 1948 תקפו כוחות קאוקג'י וערבים מקומיים את הכפר ואילצו את הכוח שהחזיק בו לסגת. בו בלילה התארגן כוח מחטיבת "כרמלי" ועם שחר ב-24 ביוני תקף נגד וכבש את אחד המשלטים, אך הניסיונות לכבוש את הכפר לא עלו יפה. במשך היום נמשך הקרב וכוחות כרמלי הדפו התקפות אויב על המשלט שהחזיקו בו. בלילה תוגבר הכוח, תקף שוב והצליח לכבוש את הכפר והמשלטים. נפתלי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.