זילברשטיין, חנוך (הנרי)

בן ברכה ושמואל, נולד ביום כ"א באלול תרפ"ז (18.9.1927) בעיר בורדו, צרפת. היה ילד יפה-תואר ובהיותו בן חמישה חודשים קיבל פרס יופי בתערוכת-ילדים בצרפת. בהיותו בן תשעה חודשים עלו הוריו לארץ ואחרי שסיים את בית-הספר העממי המשיך ללמוד בבית-הספר המקצועי שליד הטכניון העברי בחיפה. לאחר שנה נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל מחלה קשה. המשפחה הסתבכה בחובות כדי לרפא את הנער, שאמנם נרפא כליל. חנוך החל לעבוד בבית-החרושת "וולקן", תחילה כחניך ואחר-כך כמסגר ובו בזמן המשיך בלימודים בשיעורי-ערב בטכניון העברי. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ומדריך בה. בשנת 1944 הצטרף לפלמ"ח, השתייך לגרעין "צבר" בבית זרע, בו שירת שנתיים ומילא תפקידים שונים בפעולות המחתרת של ה"הגנה". חנוך סיים קורס נשקים ומפקדי כיתות. עם הגרעין יסד את קיבוץ רבדים בגוש עציון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות וניתוקו של גוש עציון השתתף בליווי שיירות מתל-אביב לירושלים ומירושלים לתל-אביב. חנוך נפל ביום ב' בשבט תש"ח (13.1.1948) כאשר ליווה שיירה שנסעה מגוש עציון לירושלים. במבואות בית-לחם נתקלה השיירה במחסום והותקפה. חנוך ירד לפרק את המחסום ונפצע. עלה פצוע על המכונית ונפל ממנה בשעת הנסיגה. אחרי כמה שעות נמצאה גופתו החרוכה בצד הכביש. נקבר בגוש עציון. אביו, שמואל, נפל במלחמת-העצמאות מהתפוצצות מוקש כחצי שנה לאחר-מכן, כאשר עסק בגידור משלט ליד מגידו. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בקבר אחים יחד עם שאר חללי הגוש, בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.