זילברמן, שמעון

בן ז'ניה וזאב, נולד ביום ט"ז בחשוון תרפ"ז (24.10.1926) בקבוצת גניגר אשר בעמק יזרעאל. למד בבית-הספר המקומי, סיים 12 שנות לימוד והצטיין בלימודיו. הוא התבלט בעוז-רוחו, באומץ-לבו ובאהבתו הפשוטה והטהורה לעבודה. כשם שעבד את עבודתו בשדה ובכרם מתוך ענווה ואהבה, כך שירת את עמו ואת מולדתו. תכונתו העיקרית – יושר קפדני. היה מן הממעטים בדיבור ומרבי- המעש, כי כלל גדול היה בידו: "לעבוד ולהתקדם ולא להירתע מפני הקשיים העומדים בדרך". בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח ומאז שירת בסביבות ירושלים. השתתף בפעולות המחתרת של ה"הגנה" בתקופת המאבק והיה פעיל בעלייה לביריה. ב"שבת השחורה" (29.6.1946) היה ברמת רחל ובשעת החיפוש של הבריטים נאסר, הובא לבית-הסוהר בירושלים, משם ללטרון ולבסוף לרפיח. לאחר שהשתחרר עבר לקבוצת מעלה החמישה ולבית הערבה, ומשם, עם פרוץ מלחמת-העצמאות, לגוש עציון. ביום 14.1.1948 השתתף בהדיפת ההתקפה הערבית הגדולה, אשר הצילה לזמן-מה את הגוש הנצור. כחבלן מומחה עסק הרבה בהתקנת נשק ומוקשים, לעתים קרובות מחומר "ביתי" אשר העבודה בו היתה כרוכה בסכנה. הוא ידע את הסכנות והיה מזהיר תמיד את חבריו בשעת עבודתו: "אני תפקידי בכך, אבל אתם אל תסכנו את נפשכם". ואמנם בעיסוקו זה קיפח את חייו. שמעון נפל בכפר עציון בשעת הנחת מוקשים ביום י"ג באדר א' תש"ח (23.2.1948). תחילה נקבר בכפר עציון ומאוחר יותר הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגניגר. קבוצתו הוציאה חוברת לזכרו: "שמעון".