זילברמן, שלום
שלום, בן אסתר וסיני, נולד ביום ה' באלול תשי"ג (16.8.1953) בקרית-אתא. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "יבנה", והמשיך אחרי-כן בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" בקרית-אתא. שלום התבלט בקומתו התמירה, בבלוריתו הזהובה ובעיניו הכחולות. היה בו מרץ בלתי נדלה ובחצר בית-הספר היה המנהיג שאין עליו עוררין. הוא היה סדרן התורנויות, שופט בספורט ומיישב סכסוכים; ואם כי לא היה מהתלמידים המצטיינים, התנחמו הוריו תמיד ש"גאון לא יהיה, אבל יהודי טוב לבטח יהיה". בזכות קומתו התמירה וכושרו הגופני המעולה נהיה אחד משחקני הכדורסל המעולים והיה כוכב נבחרת הכדורסל של קרית-אתא. גם בהצגות ובהופעות השתתף שלום כמתעמל מצטיין. מעולם לא היו לו שונאים, שכן היה שקט, צנוע, טוב-לב וחביב, ובעל חוש הומור נפלא. תמיד היה דמות מרכזית בשיחות חברה והצטיין בחוש הבחנה מיוחד במינו. הוא היה מקור עידוד לחבריו באופטימיות שלו, גם ברגעים הקשים ביותר. אחרי שסיים לימודיו בבית-הספר העממי המשיך ללמוד, כאמור, בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט", שם למד מסגרות וחרטות ואף הוסמך כבעל מקצוע. לפני שגויס לצה"ל נקרא שלום לשיחה אצל הרשות הצבאית והוצע לו להשתלב במקצועו לפי בחירתו. גם נבחרת הכדורסל של כפר-אתא יכלה לאפשר לו שירות בתנאים נוחים, סמוך לבית. שלום הודיע נמרצות, שיש ברצונו להיות חייל קרבי ויהי מה. לא עולה בדעתו להיות "ג'ובניק" הוא ילך לצנחנים או לסיירת. שלום גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1971 ואחרי שסיים את שלבי האימון הבסיסי הוצב לסיירת "גולני". ביחידתו הצטיין בכושרו הפיזי וביכולתו הרבה. באפריל 1973 עבר קורס מפקדי כיתות ומיד אחריו השלים קורס מש"קי מרגמות בינוניות. שלום היה חבר וידיד לפקודיו, אך בענייני צבא ומבצעים הקפיד הקפדה יתירה וידע גם להיות קשוח כשהיה בכך צורך. הוא היה מש"ק מרגמות מעולה ועל כושרו הגופני הילכו אגדות ביחידה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה שלום עם יחידתו ברמת-הגולן והוא מופקד על המרגמה במוצב 105. ביום-הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בשעה שתיים אחר הצהרים פתחו הסורים בהפגזה כבדה ובהפצצה אווירית. שלום קפץ ורץ אל המרגמה והחל מפגיז את מקורות הירי, כשהוא תובע מטרות ומבקש תיקונים. הוא ירה ללא הרף, באומץ עילאי ובהתמדה. אחרי כל פגז קראו החברים לעברו: "ג'ינג'י, אתה בסדר", והוא הרגיעם – "הכל בסדר". אולם כאשר לא הגיע כל מענה מן העמדה, רצו פקודיו אליה ומצאו אותה הרוסה ואת שלום הרוג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב למשפחה האבלה כתב עליו מפקדו: "בנכם שלום ביצע תפקידו כמש"ק מרגמות בפלוגה מסייעת בגדוד "גדעון", חטיבת "גולני", בצורה מושלמת ומופתית, באומץ לב, במסירות ובנאמנות. היה חייל טוב ואהוד על חבריו ועל מפקדיו… שלום נפגע מרסיס פגז בעמדו על משמרתו מול האויב ותוך הדיפת התקפות הצבא הסורי. הנני מביע את צערי ואת צער הגדוד כולו בנפול בנכם שלום. זכר גבורתו ינון לנצח בדברי ימי עמנו ושמו יהיה חרוט על אדמתה וסלעיה של הארץ הזאת לדור דור". דברים לזכרו פורסמו בספרו "חללי גדוד גדעון". המשפחה קבעה לוח לזכרו בבית-הכנסת.
