זילברמן, סילביו

בן ריטה ומנדי. נולד ברומניה ביום כ"ד בתמוז תש"ל (26.8.1970). בשנת 1973, בהיותו בן שנתיים, עלה לארץ עם הוריו והם השתקעו בבאר שבע, שם גדל והתחנך. הוא החל ללמוד בבית-הספר היסודי 'תומר' המשיך בבית-הספר התיכון ד' וסיים לימודיו בבית-הספר האקסטרני בבית הפקיד במגמה העיונית. סילביו היה גבה קומה וכולם כינו אותו ג'ינג'י בשל גון שערו האדמוני. בחור ספורטיבי, נבון ומוכשר מאוד, הצטיין בתחומים רבים: מחשב, שפות, ספורט ובמיוחד כדורסל. הוא הקדיש אהבה רבה לחיות שגידל, כלבים ודגים, שירת במשמר האזרחי, אהב מאוד לטייל בארץ ובמיוחד הרבה לטייל במדבר יהודה ובנגב. עם קבלת רישיון הנהיגה, התאהב במכונית שקיבל מאמו והקדיש את מירב זמנו לטיפול ברכב ולטיפוחו. הרכב היה אהבת חייו, אך היתה זאת אהבה קטלנית, ואת מותו מצא באותו כלי רכב. בן שבע-עשרה התייתם סילביו מאביו, שאהב והעריץ אותו. את הזימון למבחני סיירת מטכ"ל קיבל מיד לאחר האסון שאירע במשפחה ולמרות שעבר את המבדקים ויתר והעדיף לשרת בתפקיד פחות קרבי, כדי שיוכל להיות קרוב יותר למשפחה. סילביו גויס לשירות חובה בצה"ל בראשית ספטמבר 1989, ושירת כנהג תובלה בהנדסה קרבית. ביום ט' בחשוון תש"ן (7.11.1989) נפל סילביו בעת שירותו בתאונת-דרכים שאירעה בכביש באר שבע – דימונה. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. הותיר אחריו אם ואחות – מירי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה כי סילביו "הקרין חיוניות ומוטיבציה, הוא תמך וסייע לנחשלים, עזר לעולים חדשים, ברוח האימרה 'ואהבת לרעך כמוך', במיוחד עזר לצעירים שעלו מאתיופיה. משאלתו האחרונה היתה להזמין עולה חדש להתארח בביתו".