זילברמן, מריוס (מאיר)

בן יהודה וצילה. נולד ביום ז' בשבט תשי"ז (9.1.1957) ברומניה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1959. תחילה התיישבה המשפחה בירוחם ואחר-כך עקרה להרצליה, שם למד מריוס בבית-הספר היסודי ע"ש ויצמן ולאחר-מכן בבית-הספר התיכון שבהרצליה. מריוס היה חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. הוא היה ספורטאי מעולה ובייחוד הצטיין בקרטה, תחום שבו הגיע להישגים נכבדים- חגורה חומה ואליפות בשנת 1975. בשנת 1977 התגייס לשל"ת, במסגרת גרעין בקיבוץ איתן. אישיותו היתה מזיגה נפלאה של כוח גופני וכוח רוחני. בחור חזק וחסון שהשכיל להצניע את כוח שריריו בצניעותו, בשלות-רוחו, במסירותו למשפחה ולחברים וברמתו האינטלקטואלית הגבוהה. הצטיין בלימודים בייחוד בספרות, ושקד עליהם ללא-ליאות. את מרצו הרב השקיע לא רק בלימודים ובספורט אלא גם בעבודות שונות שמצא לעצמו בימות-החופשה. הוא לא בחל בשום-עבודה, הגם שבבית לא חסר לו מאומה. מריוס היה בעל חוש-הומור וחברותי מאוד, אך רציני ביחסו לסובב אותו – למשפחתו, לחבריו, לעיסוקיו הרבים ולארצו. לאחר שירותו במסגרת הגרעין בשל"ת גויס לשירות סדיר בצה"ל. את הטירונות עשה בגולני ובסיום הטירונות הוצב לחיל-הקשר. הוא נשלח לקורס-מ"כים ולאחר סיומו נשאר כמדריך-קשר בבסיס הדרכה. מריוס היה מקובל על חבר המדריכים ועל החניכים. תפקיד ההדרכה נתן לו סיפוק רב. ביום ו' באדר תשל"ח (15.3.1978) נפל בקרב בדרום-לבנון. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין שבהרצליה. השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "חובה עלי להודות, כי את בנכם לא הספקנו להכיר לעומק. למרות-זאת, בלט רצונו להצטרף למבצע, וכישוריו המקצועיים אפשרו לו לקחת חלק בפרק חשוב זה בתולדות צה"ל". שר הביטחון דאז, עזר ויצמן, כתב במכתב-תנחומים למשפחה: "רב-טוראי מריוס זילברמן היה חיים מצוין, חבר למופת ואהוב על כל מי שהכירו". במכון 'דניס' בהרצליה הוקמה לזכרו פינה, ומדי-שנה מתקיימת תחרות-קרטה על-שמו. בעיתונות פורסמו רשימות על דמותו.