זילברג, יוסף

בן גיטל ועקיבא, נולד ביום כ"ד בחשוון תרע"ד (24.11.1913) בעיר לבוב, פולין, ומשחר ילדותו חונך חינוך לאומי. מגיל צעיר היה חבר בתנועה הציונית וחלם על עלייה לארץ. בסיימו את לימודיו בבית- הספר התיכון בלבוב עלה לארץ בשנת 1937 כתלמיד הטכניון, אך מיד פנה לכיבוש העבודה בנמל חיפה ובנקודות-הספר ושנתיים שימש נוטר אחראי למחסן נשק. בכל תפקידיו הוטלה עליו עבודה אחראית, כי עורר אמון בלב הבאים איתו במגע. בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי ולפי בקשתו, מתוך רצון להילחם מלחמה-של-ממש בנאצים, הועבר למצרים ושירת בדרגת סמל בחיל-התובלה של המחנה השמיני. בתום המלחמה נודע לו כי שתי אחיותיו נשארו בחיים. הוא נכנס לפולין באורח בלתי-חוקי, בעודו חייל, וסייע להן לעבור את הגבול לגרמניה. משחזר למצרים ליחידתו הועמד לדין, אך זוכה. לאחר ששוחרר מהצבא הבריטי עבד בהנהלת-חשבונות. עם פרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתגייסים ושירת בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף בכיבוש חיפה ומשם נשלח לגליל המזרחי. יוסף נפל ביום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948) בעת מבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. פלוגתו תקפה את הסורים מן העורף, כותרה, ורבים מאנשיה נפלו. למחרת נערכה התקפת-נגד של כוחותינו ואז נמצאו גופותיהם. יוסף הובא למנוחת-עולמים, יחד עם חבריו, בבית-הקברות הצבאי בראש פינה.