זיכלר, יצחק

בן פרידל ויצחק, נולד בשנת 1910 בעיר פרמפול, מחוז לובלין, פולין, אחרי מות אביו ונקרא על שמו. האם האלמנה התפרנסה מחנות קטנה בשוק, גידלה את שני יתומיה בעמל רב ונתנה להם חינוך יהודי וכללי ב"חדר" ובבית-הספר העממי ומשתש כוחה, עזרו לה השניים לשאת בעול פרנסת הבית. יצחק התארגן עם בני עוני כמוהו ב"צופים החופשיים" ואחר-כך ב"פרייהייט" והשתדל להשלים את השכלתו מתוך קריאה בספרים. את חדוות הילדות לא הכיר בחייו אלא לאחר שנים רבות, בחיי ארבעת ילדיו. הוא התפתח והיה לפועל בעל הכרה ציונית ופועלית. יצחק יצא להכשרה ועבד למעלה מכוחו בבית-חרושת לדיקטים בהורודיש, ולאחר שחלה בשל העבודה הקשה הועבר לקיבוץ העירוני "שחריה" בעיר וילנה. תנאי החיים הקשים שגדל בהם משחר ילדותו חיסנוהו לשאת את המחסור והתלאות של חלוצים, שפרנסתם תלויה בשכר עבודה שלא תמיד היתה מצויה. יצחק היה מראשי המדברים בקיבוץ בשעת הוויכוחים הרעיוניים. בשנת 1936 עלה ארצה והצטרף לקיבוץ רמת רחל. הוא עבד בים המלח, בסבלות, בבניין, בנהגות, ולבסוף מצא את מקומו ואת סיפוקו בעבודה ברפת ופיצוי לשנות סבלו וימי עמלו באושר שבקן משפחתו. היה פעיל בענייני הביטחון במקום, באימונים, בשמירה בהדיפת התקפות ובפעולות פל"ם ונודע כקלע מצוין. ביום י"ג בניסן תש"ח (22.4.1948), יום ההתקפה הגדולה של הלגיון הערבי על רמת רחל, עמד ליד אשנב-ירי על גג הבניין המרכזי וקליעותיו המדויקות פגעו באנשי האויב, עד שנפגע מכדור בפיו ובמשך רבע שעה נדמה היה שהוא נרדם מעייפות אחרי העבודה ברפת, אלא שלא קם מפגיעה זו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת רחל. היה אחד משני קרבנותיה הראשונים של רמת רחל וזכרו הועלה בספר "רמת רחל במערכה".