זיידרמן, חיים

בן פייגה ובנימין (בינם), נולד ביום כ"ח באב תרפ"ט (3.9.1929) בבריסל, בירת בלגיה. שם עברו עליו ימי נעוריו. חיים סיים שש כיתות בית-ספר עממי ושתיים בבית-ספר תיכון. עם כיבוש בלגיה על-ידי הנאצים נכנס למנזר וחי בו עד השחרור. עם בוא חיילי הבריגדה היהודית חזר ליהדותו, שהה במוסד-ילדים והצטרף להכשרת ברית החלוצים הדתיים – "מרקין" – בה עבד עד עלותו לארץ ב-31.7.1946 באונייה "החייל העברי". שבועות מספר אחר- כך הצטרף לחברת "עליית-הנוער" בקיבוץ בארות יצחק שבנגב. במשך שתי שנות שהותו שם מילא את מכסת העבודה והלימוד בצירוף אימונים במסגרת הפלמ"ח. אף כי עבר שנות-סבל קשות ואחר-כך חיי-קיבוץ אפורים יומיומיים, נשאר נער בכל מהותו, מבודד והוזה ומרחף בעולם היופי והאמנות. הוא מצא את מקומו בגננות-נוי והתמסר בשקידה רבה למקצוע זה. שאיפתו היתה ללמוד ב"בצלאל" ולעסוק באמנות. בראשית מלחמת-העצמאות נשלח על-ידי המשק לגיוס במשטרת עימארה, בה שהה עד שנפצע בעלותו על שדה מוקשים. משהבריא חזר למשק. חיים נהרג ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948), בשעת התקפה מצרית, כשפצצה הרסה את עמדתו. הוא נקבר בבארות יצחק. ביום כ' בחשוון תשי"א (31.10.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.