ז’יטלני, יצחק (“איציק”)

בן שמואל ומירקה. נולד ביום א' בכסלו תש"ה (17.11.1944) בתל אביב. כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית ספר יסודי בתל אביב ואחרי שסיים את לימודיו בו למד בבית הספר התיכון החקלאי בכפר גלים. היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים". גויס לצה"ל בנובמבר 1962. שירת בסיירת הצנחנים ובמלחמת ששת הימים השתתף בקרבות ירושלים. אחרי שחרורו מן הצבא ערך סיורים לימודים מקיף בארצות הברית ואחרי שנה בשובו לארץ, התכונן להמשיך בלימודים גבוהים תוך כדי עבודה בתעשייה הצבאית. היה יוצא למילואים מדי פעם עד שביום י"א בכסלו תשכ"ח (12.12.1967), בנסעו כנהג של ג'יפ סיור בכביש דמיה – בית-שאן, נפל בשעת מילוי תפקידו. הניח אשה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. מפקד פלוגת הסיירת כתב במכתב התנחומים להוריו וציין את איציק הן כחייל והן כאדם בזו הלשון: "הוא היה בעל רוח התנדבות ונכונות, חייל אמיץ ונועז ללא היסוס, בעל תגובה מהירה וכושר מציאות מצוין במצבים מסובכים ומסוכנים. פעולתו בחילוץ פצועים בעת ההפגזה על כוחותינו בקרב על ירושלים הוא ביטוי מובהק לתכונותיו אלו וליכולתו … למרות היותו העירוני שבחברת הקיבוצניקים של מחלקתו ושל בני מחזורו שבצבא ידע ליצור שפה משותפת עמם והיה כאחד מהם ויותר מכך – רוח הנעורים והנערות שבו והתסיסה הפנימית שלו הפכוהו להיות הרוח החיה בקרב חבריו וידידיו ובקרב הפלוגה כולה". חבריו לנשק הוציאו ספר לזכרו בשם "לא רחוק ממעבר יבוק".