זיו (זיויצה), נחום
בן שלמה ומרים. נולד ביום ה' בחשון תשי"ב (4.11.1951) בתל- אביב. את ילדותו ונעוריו בילה בנס-ציונה. היתה לו ילדות יפה, מלאת-חוויות. למד בבית-הספר הממלכתי ג' שבמקום. לאחר-מכן סיים את בית-הספר התיכון-המקצועי 'אורט' שברחובות, במגמת האלקטרוניקה – מקצוע שעשה בו כעבור זמן שימוש יעיל ביותר בצבא. שנים-מספר היה נחום חבר בתנועת 'הנוער העובד והלומד'. הוא הרבה לטייל בארץ וביקר לעתים קרובות בהצגות תיאטרון, ובקולנוע. שמע הרצאות בנושאי תרבות, חינוך גיאוגרפיה. ארבע שנות-הלימוד בבית-הספר המקצועי תבעו מנחום מאמצים רבים, אך הודות לרצונו העז להצליח ולזכות בתעודת-הגמר הנכספת עמד בכל הקשיים. במסגרת הלימודים רכש את אהדתם של חברים וחברות רבים וניהל חיי-חברה עשירים. היה חבר באגודת הספורט 'מכבי', וענף הספורט החביב עליו היה משחק הטניס, שהתמיד לעסוק בו תוך התמסרות רבה. אביו, ששימש כמזכיר ועדת התרבות של מועצת פועלי נס-ציונה, נתן לבנו חינוך נאות והקנה לו את אהבת הארץ. גם תנועת-הנוער סייעה לעיצוב אישיותו. בשנת 1969 שיכל את אביו, ומאורע זה השפיע קשות על רוחו. כשגויס לצבא, בפברואר 1970, היתה הדרך סלולה אל העיסוק באלקטרוניקה: ללא מאמץ- יתר עבר קורסים מקצועיים והוצב לחיל-הקשר. במסגרת חיל זה הוצב ליחידת שריון ושירת הרחק מן הבית. בעת שירותו נסע לארצות-הברית כדי לבקר את סבתו שנטתה למות. בשנות שירותו בצבא הסדיר כטכנאי-קשר השביע נחום – בעבודותיו, בידיעותיו ובמסירותו- את רצון מפקדיו. עלה לדרגת רב-סמל. שנתיים שירת גם בצבא-הקבע, ובמסגרת שירות זה עבר את מלחמת יום-הכיפורים על כל מוראותיה. יצא מן המלחמה ללא פגע, ובתום השירות למד שנה אחת בבית-הספר להנדסאים שבאוניברסיטת תל-אביב. החל לחפש את עתידו במפעלי אלקטרוניקה. ואז, בגיל 26, השיגו המות, כאשר היה בדרכו לביתו משירות- מילואים פעיל. הוא נפל במילוי תפקידו ביום י"ג באדר תשל"ז (3.3.1977). הובא למנוחת- עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בנס-ציונה. השאיר אחריו אם ואחות. ואלה דברי המג"ד של נחום במכתב אל משפחה: "נחום, האהוב והמקובל על חיילי הגדוד ומפקדיו, הבקי במקצועו, היודע להדריך את חבריו החיילים ולהעביר להם מידיעותיו, כזה נזכור אותו. נעים-הליכות, עדין ומסור לכל תפקיד שהוטל עליו. שירות-המילואים הכביד מאוד על נחום, שהיה בראשית צעדיו בחיים. אך אנו, חבריו ומפקדיו, לא שמענו ממנו מלה אחת של טענה. תמיד הגיב ברוח טובה, תמיד בנכונות. כך ראינו את נחום ואהבנו אותו".
