זיו (זבישינסקי), רמי

רמי, בן אסתר ויוסף, מניצולי מחנות ההשמדה באירופה, נולד ביום י"ג בחשון תשי"ב (12.11.1951) בולבז'יך שבפולין, ועלה ארצה עם משפחתו בנובמבר 1956. הוא למד בבית-הספר היסודי "שמעוני" בגבעתיים, שם השתקעה משפחתו. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון מקצועי "אורט יד סינגלובסקי", במגמה של חשמלאות. הוא עמד בבחינות הבגרות במסגרת בית-הספר התיכון "גורדון" בתל-אביב. הסתגלותו של רמי לארצו החדשה הייתה מהירה ומושלמת. הוא התאקלם בבית-הספר ובזכות שקידתו וחריצותו היה לתלמיד מצטיין, שהגיע להישגים מעולים בלימודים. הוא רכש ידידים רבים מקרב חבריו לספסל הלימודים, והיה שותף לפעילות חברתית ותרבותית ענפה. מטבעו היה נער שמח בחלקו ואוהב חברה, והיה מקובל על מוריו ואהוד על חבריו ללימודים. רמי היה גם ספורטאי מצטיין, שקד על פיתוח כושרו הגופני ועסק בעיקר בשחייה. בשעות הפנאי הרבה בקריאת ספרי מופת. רמי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר לתפקיד נהג טנק ונשלח לשרת בגדוד טנקים בסיני. אחרי תקופת שירות סיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים ושב לשרת ביחידת שריון בסיני, כמפקד טנק. הוא היה מפקד אחראי ומסור ואיש מקצוע מעולה, הקפיד על ביצוע מדויק ומושלם של כל המשימות שהוטלו עליו וזכה להערכת מפקדיו ולאהדת חבריו ליחידה. בסוף ינואר 1973 שוחרר רמי מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון, בדרגת סמל-ראשון. לאחר השחרור יצא לטיול באירופה עם אחדים מחבריו. שלושה חודשים טייל בארצות אירופה, ביקר במקומות חדשים ומעניינים, הכיר אנשים בני עמים שונים והתוודע לתרבויות זרות לו. תקופה זו הייתה בשבילו תקופה שכולה הנאה ואושר, גם בשל החוויות הרבות שהתנסה בהן וגם בשל תחושת החופש והרווחה. רמי התקבל ללימודים בחוג לכלכלה, בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת תל-אביב ולאחר ששב מסיורו בחו"ל החל מתכונן לתחילת הלימודים. נפילתו בקרב בחודש שבו היה צריך להתחיל את לימודיו, מנעה את הגשמת שאיפותיו, להרבות ידע והשכלה. במלחמת יום-הכיפורים שימש רמי מפקד טנק בגדוד סיור, שהשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. רמי עבר את השלבים הראשונים והקשים של הלחימה, חדור ביטחון ומאמין בכוחו של צה"ל לגבור על האויב. מתוך המכתבים ששלח להוריו משתקף ביטחונו בסיומה הקרוב של המלחמה בניצחון צה"ל ובשובם המהיר של החיילים לביתם. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), בקרב שהתחולל באזור איסמעיליה, כשהגדוד שלו מסייע ליחידה של חיל הצנחנים, נפגע הטנק של רמי והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רמי יצא לקרב ביום ה22- באוקטובר 1973 בגזרה המרכזית, ממערב לתעלת סואץ. מקרב זה לא חזר. מעשיו וכושר התמדתו במלחמה ארוכה זו שמשו לנו, חבריו, מקור לכוח. רמי היה אהוב ומקובל על חבריו ועל מפקדיו".