זיגרמן, נחום (נחומצ’יק)

בן רבקה וצבי, נולד ביום י"ז באב תרפ"ח (3.8.1928) בתל-אביב. מנערותו היה חבר "המכבי הצעיר", ועסק במרץ בספורט החתירה והשחייה. כמו-כן הצטרף ל"הגנה". הוא סיים את חוק לימודיו בגימנסיה "הרצליה" ושאף להתקבל לטכניון בחיפה לשם השתלמות כמהנדס-מכונאי אך לא זכה לכך. בסוף שנת 1946 התגייס לפלמ"ח במסגרת הכשרת "המכבי הצעיר" בגבעת חיים. עם תום שנת-השירות הראשונה בספטמבר 1947, נשלח לנגב בין ראשוני הנוטרים המתנדבים ומעט השומרים על מרחבי הנגב בידיים ריקות. תפקידיו היו מרובים: היה בין מאבטחי צינור המים מפני מחבלים, עבד בפינוי מוקשים ומחסומים, אגב מילוי תפקידו עם מלווי השיירות מן הנגב לצפון הארץ, והשתתף בקרבות הנגב בגדוד השני של הפלמ"ח (שצורף אחרי-כן לחטיבת "יפתח"). עד נופלו היה בין העומדים במערכה כבדה נגד המצרים בכפר דרום. שם גם קיבל את הבשורה על הכרזת המדינה והספיק לברך עליה במכתבו האחרון להוריו, שכתבו יום לפני נפילתו: "בעזרת השם ובעזרת העם אנו חיים עתה במדינה עברית… אני בטוח בניצחוננו". נפל במחנה "מקורות" ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948), בשעת הפגזה קטלנית וממושכת על ניר עם וסביבתה. נקבר בניר עם. "המכבי הצעיר" הקים לזכרו יד "מפעל השחייה על שם נחום". ביום כ"ה בכסלו תשי"א (4.12.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.