זיגמונטוביץ, יוסף (“זיגי”)

בן לייב ושרה. נולד ביום י"ד באדר א' תרע"ג (21.2.1913) בלודז' שבפולין. גמר שבע כיתות בבית-ספר יסודי בעיר-מולדתו. חבר "השומר הצעיר" וארגון-הספורט "הכוח" המקומי. עלה לארץ בשנת 1934, יחד עם ה"מכביה". מייד לבואו הצטרף ל"הפועל" בהרצליה וגם ל"הגנה". עסק בהורדת-מעפילים ובפירוק-נשק מאניות-המעפילים. התיצב לשירות הפלמ"ח עם היווסדו אך לא נתקבל בגלל מחלת-הקצרת ממנה סבל; ניסה להתגייס לבריגדה היהודית ומאותה סיבה לא נתקבל. עבר לירושלים ועם פרוץ מלחמת-הקוממיות השתתף בהגנה על העיר בהשתייכו לכיתה מובחרת ואחראית להגנת רובע מסויים. הצטיין בשימוש בנשק, בהחזקתו ובתיקונו. היה חבר אהוב, צנוע ועליז. לאחר-מכן השתתף בפעולות קשות מסביב לתחנת-הרכבת, באבו-טור ועל הר-ציון. השתחרר מהצבא במאי 1949 ועבר לעתודות. ביום ב' בניסן תשי"ד (5.4.1954), בערכו ביקורת בעמדת-השמירה של המושב בר-גיורא, נפצע, וכעבור כמה שעות מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הניח אשה ושני ילדים.