זוסמן, יהודה-לייב

בן חיה-ציפורה וצבי, נולד ביום כ"ד בחשוון תרפ"ט (7.11.1928) בירושלים. למד ב"תלמוד-תורה" ובישיבת "אלומה" (ישיבה במתכונת חדישה, ששילבה לימוד התלמוד בעברית עם לימודי בית-ספר תיכון). בהיותו בן 17 הלך עם חבריו לחיי שיתוף בקבוצת בית יהושע של "הפועל המזרחי" ליד אבן יהודה. כבן-זקונים להוריו הרגיש חובה לעזור להם. הוא עזב את הקבוצה ועבר לעבוד בליטוש יהלומים בנתניה. משם נזעק עם חבריו לעזרת קיבוץ גבעת חיים כשהצבא הבריטי שם עליו מצור בחיפוש אחרי מעפילים וקרע את בגדיו מעליו לחבישת פצעי חבריו שנפצעו מנשק הבריטים. למראה המעמד העלוב של מחוסרי נשק החליט להתאמן בנשק לקראת ההכרעה בעתיד. יהודה-לייב התנדב לשנת- שירות בנוטרות ונשלח לקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן. בשעות- הפנאי התקרב לחברת הילדים, ששכנה בקרבת צריף הנוטרים. נתחבב גם על ההורים הזקנים ולא פעם הנעים להם את התפילות כשליח-ציבור בבית-הכנסת שלהם. הוא התקשר אל המקום והאריך את שנת שירותו ליותר משנה וחצי, בייחוד מאחר שהחלה מלחמת-העצמאות בחורף תש"ח וחובת השמירה היתה לחובת הגנה ולחימה בחירוף-נפש ממש. מפעם לפעם היה שולח להוריו מתנות מתוצרת המשק ומכתבי עידוד והרגעה, ובאחד המכתבים שאל אם אחיו מילאו את חובתם והתגייסו. בקיבוץ סיים קורס חובשים ובתקופה האחרונה שירת כחובש בחטיבת "גולני". בליל 22-23 באפריל 1948 יצא כוח פלוגתי מחטיבת "גולני" לכבוש את העיירה צמח. אחת המחלקות, זו של יהודה-לייב, פרצה לעיירה והשתלטה על חלק ממנה. בשלב זה התערבו בקרב כוחות בריטיים שהיו במשטרה ובמחנה הצבא שליד העיירה, הקשר בין המחלקות נותק והמחלקה נותרה מבודדת בעיירה. לקראת שחר נסוגה המחלקה תוך קרב עם כוחות ערביים שניסו לכתרה. בקרב זה נפל, ביום י"ד בניסן תש"ח (23.4.1948), תוך כדי חבישת פצעו של חבר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'.