זונשיין, יצחק

בן אסתר ושמעון, נולד ביום ג' בתשרי תרפ"ד (13.9.1923), בווארשה, בירת פולין. למד בבית-הספר היסודי והתיכון בעיר הולדתו. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה נמלט עם אביו ואחותו לרוסיה ומשנסתיימה המלחמה חזר לפולין, הצטרף לתנועת-הנוער הציונית "דרור" ועבר עם חבריו לגרמניה – כהכנה לעלייתם לארץ- ישראל. חבריו עלו לארץ באוניית המעפילים "יציאת אירופה" ("אקסודוס") ויצחק נשאר בגרמניה כדי לנהל בית יתומים בעיר הינדרסדורף. יצחק הצטרף ל"הגנה" ופעל רבות במסגרת "עלייה ב'" בארגון העלייה הבלתי לגלית לארץ-ישראל. הוא אף התמנה להנהלת מחנה המעבר "הוכלנד" שהיה מחנה-מעבר לפליטים יהודים בדרכם לארץ-ישראל. היה איש תרבות וחובב ספר; בעזבונו האישי נמצא ספר שירים שכתב בשפה האידית. ביום י"ח בסיוון תש"ח (25.6.1948) נהרג יצחק בתאונת-דרכים בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות במינכן שבגרמניה. הניח אב ואחות. על מצבת האבן שהוקמה על קברו נכתב: "נפל במילוי תפקידו בהעפלה". אביו עלה לארץ- ישראל בשלהי השנה שבה נפל בנו והביא עימו מכתב מהמשרד הראשי של הסוכנות היהודית בגרמניה בו צוין בנו יצחק כ"אחד הבחורים הפעילים ביותר באירגון העלייה".