זולר, יואש

בן דינה ויואל. נולד בקלוסובה בפולין. כבר משחר נעוריו הושפע יואש עמוקות על-ידי שליחים מארץ ישראל שהיו מבקרים במקום, נפגשים עם הנערים ומספרים להם על ארץ ישראל ועל החיים בה. יואש שתה את דבריהם בצמא ואט אט התגבשה בו ההחלטה לעלות לארץ ולהקדיש חייו לשמירה בה. ב-1931 עלה לארץ- ישראל ועבד כטייח. כחבר בנוער העובד בתל-אביב נענה לקריאת אגודת השומרים להתנדב לשמירה. יואש נשלח לשמירה בקוסקוס-טבעון. בתקופה שעשה בשמירה ביקנעם פגש את יצחק קליצ'בסקי והשניים התחבבו זה על זה, והיו לחברים בלב ונפש. במילוי תפקידם היו השניים מופת למסירות ולחלוציות. תנאי עבודתם היו קשים מאוד. שטח השמירה שלהם היה מרוחק מכל ישוב ומוקף הרים ולפי אופיו שימש מקום אידיאלי להצבת מארב של מרצחים. פעמים רבות הותקפו בעת שמירתם ביקנעם ובנס לא נפגעו. מדי יום היו יוצאים לנקודה הנידחת בלי פחד והיסוס ועושים מלאכתם בנאמנות ובאומץ. בליל י"ד באב תרצ"ו (2.8.1936) יצא לשמירה כדרכו. חברו יצחק, הגם שסיים את תפקיד השמירה במקום לא יכול להסכים שיואש יצא לבדו לנקודה המרוחקת והצטרף אליו. בבוקר משבוששו השומרים לחזור, יצאו חברים לחפשם ומצאו אותם הרוגים בעמדת השמירה. הסתבר שכנופיה גדולה של ערבים התנפלו עליהם והם נהרגו בקרב נגדם. הם הובאו למנוחת עולמים בקבר אחים למרגלות הכרמל, ליד בורות המים של יקנעם. לימים הועברו עצמותיהם למנוחת עולמים בשיח-אבריק. שמו הונצח בספר "דם ואש מאורעות תרצ"ו – תרצ"ח" ו"איך נפלו" בהוצאת אגודת השומרים.