זולנה, יוסף-מאיר

בן אסתר רחל וזאב (וולף). נולד ביום כ"ב בחשון תרע"ד (21.11.1913) בגומבין שבפולין למשפחה מרובת-ילדים. המשפחה התפרנסה בדוחק ממסחר בדגים, ביצים וחיטה ויוסף כשאר אחיו סייע לפרנסת הבית. הוא היה נער עירני, מלא מרץ ופעלתנות, חובב ספורט ובעיקר עסק בשחייה ובכדורגל. בשנת 1939 עלה לארץ- ישראל באופן בלתי ליגאלי. אנייתו נתפסה ליד חופי הארץ על-ידי הבריטים, אך הוא קפץ ממנה והגיע לאחר שחייה ממושכת לחוף תל-אביב. הוא התגורר בתל-אביב אצל קרובי משפחתו ועבד בדיג. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי והוצב לפלוגה 462 של חיל התובלה ושירת במצרים ובביירות. בשלהי אפריל 1943 יצא על סיפון האניה "ארינפורה" ממצרים לכיוון מאלטה כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לאירופה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), חג מעל שיירת האניות שה"ארינפורה" היתה בראשה, מטוס-סיור גרמני. המטוס הזעיק מטוסי הפצצה ואלה הגיעו למקום לעת ערב והפציצו את השיירה מול חופי בנגאזי. אנייתו של יוסף ספגה פגיעה ישירה וטבעה. מאה וארבעים מחיילי פלוגה 462 נספו באסון, ומאיר ביניהם. הניח אח. שאר בני משפחתו נספו בשואה. זכרו של יוסף הונצח ב"ספר ההתנדבות", ב"ספר השנה של העתונאים" תש"ו ובספר "יזכור" של מכון ז'בוטינסקי. בבית הקברות שעל הר הרצל בירושלים הוקמה מצבת זכרון בדמות אניה העומדת בקצה בריכת מים, שבקרקעיתה חקוקים שמות כל נעדרי הפלוגה.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.