זולטולוב, שלמה

בן שושנה וברוך-משה, נולד בשנת 1913 בעיירה צ'כנוביץ, פולין. שם למד תחילה בבית-ספר נוצרי ואחר-כך בבית-הספר העברי "תרבות". היה ידוע בעיירה כמגן על כבודו היהודי והגיב על כל עלבון שהעליבוהו הפולנים. עם היווסד סניף "בית"ר" בעיירה נמנה עם חבריו ויצא להכשרה. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה יצא בדרך ההעפלה לארץ. בשנת 1939 הגיע עם ספינת-המעפילים "פאריטה" לחוף תל-אביב. עבד בפלוגת "בית"ר" בראש פינה והתיישב לבסוף ברמת גן. שם הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות הארגון נגד הבריטים. במלחמת-העצמאות הצטרף לצה"ל כחובש גדודי, אם כי הרופאים פסלו אותו לשירות פעיל. מיד עם כניסתו לצבא השתתף בפריצת הדרך לנגב. ביום ז' בחשוון תש"ט (9.11.1948), בצאתו במשוריין עם חבריו החובשים לעזרת הנפגעים בקרב לכיבוש משטרת עיראק-סוידאן, נפצע קשה מפגז שפגע במשוריין, איבד את רגלו ומת לאחר ייסורים קשים. דבריו האחרונים היו: "הצילו ושמרו על בני שיגדל". הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג. הניח אחריו אישה וילד.