זוטא, חנה

בת יהודית (לבית ייבין) ויצחק (בן המורה והסופר ח"א זוטא, מחלוצי החינוך העברי ברוסיה ובארץ). נולדה ביום ל' בתשרי תרפ"ג (29.10.1922) בעיר ניו-יורק שבארצות הברית, שם שהו הוריה ילידי הארץ לשם השתלמות בלימודים. בשנת 1926 חזרה המשפחה לארץ. חנה למדה בבית הספר הריאלי בחיפה, בגימנסיה העברית בירושלים ובבית המדרש למורים בבית הכרם. חבריה משבט "הצופים" בירושלים זוכרים את עצמאותה הרוחנית ואת עמידתה התקיפה על דעותיה. בשנת 1941 התגייסה לפלמ"ח ושירתה בגליל ובשומרון. בשנת 1942 התנדבה לחיל-הנשים (ה"אי.טי.אס".) בצבא הבריטי ושירתה בקהיר ובעזה כנהגת משאית. מששוחררה בשנת 1946 החלה לעבוד בהוראה בכיתות היסוד של בית הספר הריאלי בחיפה. בסתיו 1947 עמדה לצאת לאנגליה להמשך לימודים, אך בגלל סיבות שונות לא יצאה נסיעתה זו לפועל. היא לא הסתפקה בדרגת ההשכלה שרכשה לה ונתקבלה לאוניברסיטה העברית בירושלים. משפרצה מלחמת העצמאות התייצבה לשירות פעיל. חנה וחבר נוסף התנדבו לצלם את עמדות האויב בשייח'-ג'ארח ושם, ביום כ"ה בטבת תש"ח (7.1.1948), פגע בה כדור צלף ערבי והרגה. חנה נקברה בבית העלמין הצבאי בהר הזיתים בירושלים. מצבה לזכרה הוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים.