זוטא, גרשון-טוביה
בן חוה-שרה ואברהם. נולד בכ"א באב תרפ"א (25.9.1921) בלוקוב שבפולין למשפחה ציונית. אביו היה מפיץ נלהב של השפה העברית בפולין ושל רעיון העלייה. בפולין למד בבית ספר יסודי. בגיל חמש-עשרה עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה התישבה בחיפה וגרשון החל ללמוד בערבים כדי לעמוד בבחינות הבגרות, אולם, פטירתו הפתאומית של אביו אילצה אותו להפסיק את לימודיו ולהתחיל לעבוד, כדי לעזור בפרנסת המשפחה. גרשון היה חבר פעיל ואהוב בתנועת "המכבי" והקדיש זמן רב לפעילות, לארגון ולהדרכת נוער. במקביל, מצא פנאי גם לקריאה, שהיתה כה חביבה עליו. במיוחד הרבה לקרוא ספרי מדע פופולארי, ביוגראפיות ויהדות. אחותו מעידה עליו כי היה "נער יפה תואר, טוב לב, מוכשר, אינטליגנטי ובעל תושיה". בסוף 1940 החליטו גרשון וכמה מחבריו להתנדב לצבא הבריטי, כדי להילחם בנאצים. גרשון התגייס לחיל האוויר המלכותי, אף על פי שעדיין לא מלאו לו שמונה עשרה. יחד עם יחידתו הועבר ליוון וכשנכנסו הנאצים ליוון ויחידתו נפלה בשבי, הצליח גרשון לחמוק ולהגיע בחזרה לארץ. לאחר שנה, בראשית 1943, התגייס שוב, הפעם לחיל התובלה. הוא השתייך ליחידה 462, שהועברה למצרים ועסקה בבניית מחנות צבא. כשהחלה פלישת הנאצים לצפון אפריקה, עבר גרשון, במסגרת יחידתו לטריפולי ולקו אל-עלמיין. באפריל 1943, כתב גרשון למשפחתו: "עלי לכתוב מכתבי זה בשורות מעטות – הנני עסוק מאד עכשיו… קרה שוב פעם 'פנצ'ר' ואינני יודע מתי אבוא. אבל אני עוד מקווה שהמצב ישתנה לטובה אצלנו ואקבל בקרוב חופשה…". היה זה מכתבו האחרון, ארבעה ימים מאוחר יותר הפליג גרשון יחד עם יחידתו על סיפון האניה "ארינפורה" אל עבר מלטה, כדי להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. אך האניה לא הגיעה לשם. בכ"ז ניסן תש"ג (1.5.1943) טובעה הספינה על-ידי להק מפציצים גרמניים. גרשון יחד עם מאה שלושים ותשעה מחבריו טבעו. הניח אם, שתי אחיות ואח. בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים, הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אניה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.
