זוארס, אליהו (“לולו”)

בן בכור ורובינא. נולד בשנת תרצ"א (1931) בטריפולי אשר בלוב. לפני שעלה לארץ היה פעיל בענייני ציונות ועלייה לארץ ישראל. כן עסק בהעברת נשק במחתרת במסגרת קבוצה, שלפי סיפורי חבריו, היה פעיל בה ביותר. פעמים רבות ניסה לברוח מלוב ולבסוף הצליח להתחמק באישון לילה ועלה על אנייה שהפליגה לאיטליה. משם עלה ארצה בשנת 1948. בשעות הפנאי שלו היה אוהב לשבת ולשיר, לפי נעימות שחיבר בעצמו. הוא התפרסם בשיריו אלה במיוחד בקרב הקהילה הלובית ובני הקהילה נוהגים לשיר משיריו לעתים קרובות. הוא גויס לצה"ל בסוף פברואר 1951, וכאשר שוחרר משירות סדיר התנדב לשירות ביחידה קרבית וכך השתתף במערכת סיני ובמלחמת ששת הימים, והיה גאה על כך. כאשר גויס בנו בכורו לצה"ל והיה בטירונות, היו האב והבן מתכתבים בדואר צבאי (כי אז היה אליהו במילואים) וגדולה הייתה שמחת האב כי זכה לראות את בנו במדי צה"ל. ביום ח' בסיון תש"ל (12.6.1970) נפל אליהו בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.