זהר, רן (‘רני’)

בן חיים ושרה. נולד ביום י"ח באייר תש"י (5.5.1950) בקיבוץ חוקוק שבחבל כורזים. הוריו היו מראשוני המתיישבים בקיבוץ, ורני בין הילדים הראשונים שנולדו בו. את ימי-ילדותו בילה בתוך קבוצת הילדים המצומצמת במשק והתחנך בבית-הספר היסודי שבמקום. כאן גם נתקבל כחבר בחטיבת בני הקיבוץ המאוחד – הנוער העובד והלומד. לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון המשותף חוקוק-גנוסר, ובו גילה התעניינות מיוחדת במקצועות הריאליים. בשעות-הפנאי אהב לעסוק בספורט: כדורגל, כדורסל ושחייה – ענף-ספורט, שהצטיין בו במיוחד. היה אהוב ומקובל בקרב כל חבריו. מטעמי-בריאות נמנע ממנו להתגייס לצה"ל ככל בני-גילו – דבר זה הכאיב לו מאוד. כל-הזמן דיבר על אפשרות של שינוי ההחלטה. בינתיים השקיע את מרצו בעבודה במשק, עבד פרק-זמן מסוים כנהג-בית ואחר-כך עבר לעבודה קבועה בענף הבננות. מסירותו לעבודה וחברותו הטובה חיבבוהו על כל עובדי הענף. בן 21 הכיר את אשתו לעתיד, עולה חדשה, שהגיעה לקיבוץ עם גרעין חדש. הם נישאו ועברו להתגורר בערד, שם נולד להם בן. רני מצא עבודה קבועה במפעל תעשייתי והיה הרוח החיה בקרב העובדים והתחבב על כל הצוות. לאחר מלחמת יום-הכיפורים, כאשר פנה צה"ל לאנשים שמחוץ למסגרת הצבא לבוא לבדיקה בריאותית חוזרת, היה רני בין ראשוני הנענים. ואמנם אושרה לו האפשרות להתגייס לצה"ל ולשרת בו שירות מקוצר. עבר קורס-טירונות והוצב ליחידת-צליחה של חיל-ההנדסה. אך כעבור זמן קצר נפל בעת מילוי תפקידו – ביום י' באלול תשל"ה (17.8.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. מפקדו של רן כתב עליו לאחר מותו: "רן שירת ביחידתנו תקופה קצרה. בתקופה זו מילא את תפקידו בצורה הטובה ביותר. רן גילה יזמה ורצון טוב והיה מוכן לכל משימה שהוטלה עליו. לכן התחבב על חבריו ומפקדיו כאחד". יצאה לאור חוברת בשם 'ללה ורני' – לזכרו של רן ולזכרה של אמו שנפטרה.