זהבי, שמעון

שמעון, בן יהודית ושמעון, נולד ביום י"א באדר ב' תש"ח (22.3.1948) בצנעא שבתימן ועלה לארץ בהיותו בן שנה. הוא למד בבית-הספר "יסודי-התורה" בקרית אונו, בישיבת "מרום ציון" בירושלים, בתיכון עירוני ערב בבני-ברק ובישיבת "השרון" ברמת השרון. שמעון היה תלמיד חרוץ ושקדן ואוהב לימודים וספר. בכל מוסדות החינוך שלמד בהם – תורניים וכלליים – היו הישגיו מצוינים, גם בלימודי חול וגם בלימודי קודש. בצעירותו היה פעיל בתנועת "בני עקיבא" בקרית אונו ונודע שם בכישרון הארגון שלו בתחומי פעולה שונים. הוא היה ירא-שמים ושומר מצוות, צנוע ושקט ועם זאת מעורב עם הבריות. אהוד מאוד היה על חבריו ועל ידידיו, בזכות תכונותיו ומעלותיו הטובות ונכונותו לעזור לכל אדם, בעצה ובמעשה. שמעון גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1967 והוצב לחיל השריון. שקדנותו וכושר הלימוד שלו סייעו לו גם בדרכו בצבא. הוא השלים בהצטיינות כמה וכמה קורסים – קורס סיירי שריון, קורס מש"קי סיור, קורס צלפים וקורס נהיגה. הוא שירת ביחידות-סיור קרביות שונות בתקופת השירות הסדיר (ואחרי כן גם בשירות מילואים) לשביעות רצונם של מפקדיו. בחודש האחרון לשירותו הסדיר נבחר שמעון על-ידי מפקדיו להיות חבר בנבחרת צה"ל לצעדה בהולנד. לשמעון היה זה מעין פרס על המאמץ הרב שהשקיע בשלוש שנות שירותו – פרס לחייל שעשה מלאכתו למופת. לאחר שהשתחרר עבד שמעון במקומות שונים והתכונן לבחינות הבגרות. בסוף שנת 1972 נשא אישה. לאחר שעבר את הבחינות בהצלחה החל ללמוד כלכלה באוניברסיטת בר-אילן. שמעון היה בעל למופת, עובד חרוץ וסטודנט מעולה. במלחמת יום-הכיפורים לחם שמעון במסגרת יחידת סיור, שפעלה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, בקרבות הבלימה נגד המצרים. בקרב שהתחולל ביום ט"ז תשרי תשל"ד (12.10.1973) באזור "החווה הסינית" נפגע שמעון ונהרג מפגיעת טיל בנגמ"ש שעליו פיקד. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה, הורים ושלושה אחים. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי שלוותו המופלאה של שמעון אמצה את ידי חבריו ליחידה גם ברגעים הקשים ביותר בקרב. כן כתב, כי שמעון היה חייל מסור וחבר מצוין, אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת בקרית אונו.