זהבי, יהושע

בן שמואל וחנה. נולד ביום ט"ו במרחשון תרע"ג (26.10.1912) בקניגסגרץ שבצ'כוסלובקיה וסיים שם את לימודיו היסודיים וחלק מלימודיו התיכוניים. כשהיה בן 15 עברה המשפחה לרומניה. בצ'רנוביץ הייתה הלאומיות היהודית מפותחת בכל משפחה שהשתייכה לקהילה היהודית ויהושע הצטרף לארגון בית"ר, ושם התפתחה אהבתו לארץ ישראל וגאוותו הלאומית. ברבות הימים הגיע לדרגת מדריך בתנועה והיה למנהיג בה. כסטודנט באוניברסיטת צ'רנוביץ ואחר כך עורך דין עשה שירות נאמן לארגון הרביזיוניסטי שם. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא האדום והגיע בו לדרגת סרן. כשחזר לרומניה לאחר המלחמה השתקע בעיר הבירה בוקרשט והיה פעיל במרכז ההנהגה של הארגון הרביזיוניסטי. באחד הימים הגיע תורו של יהושע להגשים את חלומו והוא ירד באניה "הגנה" וכמפקד קבוצה הפליג בה בדרך לארץ ישראל. זו היתה אניית מעפילים ואנשיה נלחמו באנגלים כדי שלא יעבירו אותם לקפריסין. לבסוף זכה להגיע לארץ ולדרוך על אדמתה. כאחד מפעילי האצ"ל נעצר על ידי האנגלים ונשלח ללטרון. משם הצליח לחזור אלא שהיה נתון להשגחתה הקשוחה של המשטרה הבריטית. יהושע הלך לראש פינה, שהייתה אחד הריכוזים החשובים ביותר של פלוגות הגיוס של בית"ר ונקלעה למצב קשה ביותר. יהושע התגייס לצה"ל במחצית יוני 1948, שירת כשריונאי ועלה בסולם הדרגות. בספטמבר 1950 התנדב לשירות הקבע ועד נפלו שירת את עמו וארצו. יהושע היה ציוני נלהב ואת כל חייו הקדיש לפעולה למען המולדת. יהושע היה חובב נלהב של משחק הכדורגל ובמסגרת צה"ל פעל כשופט במשחקים. משנשא לו אישה היה בעל מסור כפי שהיה חייל טוב ונאמן. כאיש צבא הקבע לחם במלחמת העצמאות, במערכת סיני ובמלחמת ששת הימים. ביום י"ד בתמוז תשכ"ט (30.6.1969), מצא את מותו בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות באשקלון. הניח אישה ושתי בנות. בכתבה שנכללה בביטאון גח"ל Libertato"" ("חירות"), חוברת יולי 1969, הועלה זכרו; בבית התרבות של מועצת הפועלים באשקלון, מקום מגוריו, נפתח מועדון ברידג' על שמו; ב"ידיעות אשקלון" מחודש אב תשכ"ט פרסם יהודה רביבי (סגן ראש העיריה) כתבה עליו לזכרו.