זגל, בעז

בן אסתר ונחום. נולד ביום כ"ח באייר תשכ"ג (22.5.1963) בחיפה. כשהיה בן שמונה חודשים יצא עם הוריו לביקור משפחה בלונדון, אנגליה. בשנת 1965 כשהיה בן שנתיים, עברה המשפחה, בעקבות שליחות של האב, לנפולי שבאיטליה, שם החל את צעדיו הראשונים בגנון, ושפתו הראשונה היתה איטלקית בעגה נפוליטנית. בשלהי 1966, בתום תקופת השליחות, שבה המשפחה לקרית מוצקין. בעז, שנתקל בקשיי שפה, נעזר באחיו הבכור, מיכאל, ששימש לו כמתורגמן למשך תקופה קצרה, עד אשר שב ודיבר בעברית. הוא השתלב ללא כל בעיות בגנון בקרית מוצקין. בעז למד בבית-הספר היסודי 'אחדות' שבקרית מוצקין. הוא היה פעיל במחנות העולים ועסק בפעילויות ספורטיביות ובעיקר בג'ודו. בשנת 1977 יצאה המשפחה שנית לשליחות, הפעם לסידני שבאוסטרליה. בעז למד בבית-הספר התיכון 'מוריה' בסידני והיה מעורב, כשאר בני משפחתו, בחיי הקהילה היהודית. הוא היה פעיל בעבודה ציבורית, שהפכה לשליחות – בייצוג מדינת ישראל בפני בני הנוער היהודי בסידני. באישיותו המיוחדת, הצליח להחדיר בהם מודעות לארץ-ישראל, לעם ישראל ולצה"ל. הוא גרם לצעירים, שלא גילו קודם לכן עניין, להיות מעורבים בנעשה בישראל ולבקר בה. וחלקם אף עלו לישראל והתנדבו לשרת ביחידות קרביות בצה"ל. במקביל לפעילות חשובה זו, עסק בכתיבת שירים באנגלית והיה פעיל בענפי ספורט שונים, שבהם ייצג את תנועת הנוער היהודי בסידני. לאחר שסיים את לימודיו בכיתה י"א, שבה המשפחה לישראל ועברה לגור בחיפה. בעז השלים את לימודיו התיכוניים בתיכון-עירוני ה' שבחיפה. במקביל ללימודיו הכשיר עצמו לקראת גיוסו לצה"ל. הוא התאמן אימוני כושר ואף עבר קורס גדנ"ע צלילה ושאף לשרת ב'גולני'. בתקופה זו נהנה מבילויים עם חבריו וחברתו. הוא גויס לצה"ל בשלהי יולי 1982 והוצב לשרת בסיירת גולני. במהלך שירותו עבר קורס חובשים ואמור היה לצאת לקורס קצינים במאי 1984. ביום 21.2.1984 נפצע בעז בתאונה בזמן תרגיל חטיבתי ואושפז כשהוא מחוסר הכרה בבית-חולים 'הדסה' עין-כרם. לאחר כשבועיים הועבר ל'בית לווינשטיין'. ביום א' באלול תשמ"ה (17.8.1985) נפטר מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ושני אחים – מיכאל ודן