זגלשטיין, יהודה

בן רבקה ואפרים-פישל, נולד ביום ט"ז בתשרי תרפ"ג (22.10.1922) בכפר מאידאן, בחבל קרפטו-רוס. למד ב"חדר" ובבית-ספר צ'כי ובמשפחתו ספג מרוח החסידות ואהבת-ציון. בעודו ילד נתייתם מאמו ועבר עם משפחתו לעיר חוסט. כשסיים את בית-הספר בעיר, יצא לעבוד כדי לעזור למשפחה. בימי מלחמת-העולם השנייה הגיע לבודפשט וגויס שם למחנה-עבודה של הצבא ההונגרי, עבד במחלקת האספקה וניצל את עבודתו כדי לעזור לפרטיזנים שלחמו בגרמנים. משהחל גירוש יהודי הונגריה ניסה להצטרף לפרטיזנים, אלא שנקלע לקרב ביניהם ובין הנאצים, ולאחר שנסוגו נפל בידי הנאצים, יחד עם חברו. בטענה שהם "אריים" ניצלו ממוות. עם גמר המלחמה עבר לבודפשט ולא פעם סיכן את חייו בהגישו סעד ליהודים שחזרו מן המחנות וביניהם גם לאחיו ולאחיותיו. עם אחיו עבר אחר-כך לצ'כוסלובקיה, ומשם לגרמניה, לקיבוץ "בני-עקיבא" בלנדסברג ולאיטליה, לקיבוץ "אילה" בווילמדונה, על החוף שממנו יצאו אוניות מעפילים. בקיץ 1946 העפיל בספינה "כ"ג יורדי הסירה". הספינה נתפסה ומעפיליה נשלחו על-ידי הבריטים לקפריסין. במאבק ליד חופי הארץ היה בין המתנגדים העקשניים לשילוח. בקפריסין התבלט בהגשת עזרה לחברי הקיבוץ בימי המחסור הקשים. יהודה למד עברית והשתתף באימוני ה"הגנה". עם עלותו לארץ הצטרף מיד לכפר-עציון, הסתגל בקלות לחיי החברה והתערה בעבודת הבניה. התאמן אימונים נוספים בנשק וקיבל תפקיד בפל"ם. בפרוץ המערכה על הגוש השתתף בסיורים במקום והיה יוצא עם קבוצת אבטחה לשמור על החבלנים שמיקשו את הסביבה. באחד הסיורים גם נפגע קלות ממוקש. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), ביום האחרון למערכה על כפר עציון, פעל בעמדה בדרום-מזרח המשק והשתתף עד למותו בהדיפת האויב המסתער. בו ביום נפלה גם אחותו – רחל. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.