זגורי, דב

נולד ביום כ"ב בתשרי תרע"א (25.10.1910) בעיר רזקנה שבלטביה ושם גדל ולמד. אביו היה סוחר סוסים וכבר בילדותו נמשך דב לסוסים והיה במרוצת הזמן לרוכב מצויין. בקרב כל מכיריו נודע כנער אמיץ-לב, גא ביהדותו ומשיב מלחמה שערה לעולבים בו. בגיל צעיר הצטרף לתנועת נצ"ח (נוער צופי חלוצי) והכין את עצמו לעלייה לארץ-ישראל. הוא עלה לארץ בשנת 1936 והפך את חיבתו לסוסים לעיסוק ולפרנסה. תחילה היה שומר רוכב, מאוחר יותר אבטח בשפך הירדן את העובדים העוסקים במחקרי אגם החולה וגילה מסירות ויכולת רבה במילוי תפקידו. ביום כ"ב בתשרי תרצ"ט (17.10.1938), יצא עם חבריו בסירה לאבטח את העובדים במדידות בירדן ובעת הסיור נתקלו בסבך הגומא במארב של כנופיה ערבית ודב נורה ונהרג בחילופי היריות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבכפר גלעדי. זכרו הונצח בעלון "כ"ב שנות חולתה" ובעתון "דבר".