זגגי (סטקולשצ’יק), פרץ

בן אטל ויצחק. נולד ביום ח' בתמוז תרפ"ב (4.7.1922) בביאליסטוק שבפולין. שם למד בבית הספר העממי מיסודה של "תרבות" ובגימנסיה העברית במקום ובשנת 1936 עלה לארץ-ישראל. הוא סיים את לימודיו בבית הספר "אחדות" שבקרית-מוצקין. בקריה היה פעיל מאוד בתנועת "הפועל", עסק בספורט והרבה לשיר ולבלות בערבים עם חברים, ובימים עבד בבתי הזיקוק שליד חיפה. בשנת 1941 התגייס לחיל הנוטרים והופקד על שמירת שבויים גרמניים. פרץ התגייס לאחר מכן לצבא הבריטי ושירת כנהג בפלוגת התובלה 462. באפריל 1943 הפליג עם יחידתו על סיפון האניה "ארינפורה" מנמל אלכסנדריה של מצרים. יעד ההפלגה היה מלטה ומטרתה להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. ביום כ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943), בשעות אחר הצהריים, התקיף להק-מטוסים גרמני את שיירת האניות, שה"ארינפורה" היתה בראשה. האניה ספגה שתי פגיעות ישירות ותוך דקות ספורות החלה לשקוע למצולות. עם האניה הטובעת טבעו מאה וארבעים מחיילי היחידה, ופרץ ביניהם. הוא הניח הורים ושלושה אחים. בהר הרצל שבירושלים הוקמה יד לזכר חיילי היחידה בדמות אניה ולידה בריכת מים קטנה שבקרקעיתה חקוקים שמות חללי האניה.  החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.