זאב מאיר בן נשמיה וניסן. נולד ביום ד' בתמוז תשכ"ד (14.6.1964) בטבריה. אח של אלי, הרצל, גדעון, יפה, אילנה, זאבה, אורנה ויגאל.
זאב, זאביק בפי סובביו, גדל והתחנך בטבריה, למד בבית ספר "ממלכתי ט'" ובתיכון "עמל", במסלול טכנולוגי.
בשנת 1982 התגייס לצה"ל. לאחר ששירת כשנה בתור מכונאי רכב בחיל חימוש עבר לשרת במשמר הגבול (מג"ב).
בתום שירותו הסדיר התגייס ב-1986 לשירות קבע במשטרת ישראל ושב למחוז צפון במשמר הגבול.
זאב הכיר את זיוה במקום העבודה של אימו. ב-1992, אחרי כשנה וחצי של זוגיות, השניים נישאו. הם הקימו את ביתם בטבריה ונולדו להם שני ילדים – דור וקארין.
הוא אהב את שירותו במשמר הגבול, עבד קשה ופרנס את משפחתו בכבוד. נהג לשתף את אשתו בחוויות מהשירות. בבית היה בעל ואב מסור, תמיד פירגן לאשתו, דאג ועזר לילדיו בכל תחום. היו לו יחסים קרובים מאוד עם ילדיו. הם ידעו שניתן לדבר איתו ולהיעזר בו בכל תחום. משפחתו הרבתה לטייל ברחבי הארץ – בכנרת הקרובה לבית, בסחנה, בפיקניקים בהרי הגליל ובנופשים מטעם משמר הגבול.
כאדם משפחתי, הקפיד לשמור על קשרים טובים עם משפחתו המורחבת. אדם שקט וטוב, מחובר לדת, למסורת ולחגים, הקפיד להניח תפילין כל בוקר. אדם נדיב שאהב לתרום. תרם רבות למשפחות מעוטות יכולת, לרוב תרם בסתר ורק לאחר מותו המשפחה גילתה על כך מפי הרב של המשטרה.
זאב היה אדם מאוד ספורטיבי, רץ קילומטרים רבים על הבוקר ולא אחת רץ מהבית לכנרת וחזרה. גם משבגר לא ויתר לעצמו בתחום הספורט, רץ, הרים משקולות והקפיד לשמור על כושר.
במשך כשלושים וחמש שנים הוא שירת במשמר הגבול, רובן בתפקידי שטח במחוז הצפון ובגוש עציון ורק בשנים האחרונות עבר לשרת קרוב לביתו. במהלך שירותו עבר השתלמויות שונות וזכה להערכה רבה ולתעודות הצטיינות, על היותו מודל לחיקוי בפעילותו המבצעית ועל תרומתו הרבה.
רב-סמל בכיר זאב מאיר נפל בעת מילוי תפקידו ביום ט"ו באלול תשע"ח (26.8.2018). בן חמישים וארבע בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בטבריה. הותיר אישה, בן ובת, ארבע אחיות ושני אחים.
זאב מונצח בבסיס האחרון שבו שירת, מפקדת מחוז צפון בגן-נר שבגלבוע, שם נרקם שמו בפרוכת בבית הכנסת. כן הוא מונצח בבית יד לבנים בטבריה, באתר ההנצחה של משמר הגבול בעירון ובאתר ההנצחה לנופלי המשטרה במכללת השוטרים בבית שמש.
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי טבריה
חלקה: 5 שורה: 5 קבר: 5
ת.נ.צ.ב.ה
