זאב ורמוט בן רחל ודוד. נולד ביום כ"ב באדר א' תשי"א (28.2.1951) בפולין.
בן להורים ניצולי שואה, הילד הצעיר במשפחה ולו שלושה אחים בוגרים: פימה, לאון (אריה), ישראל.
משפחתו עלתה לישראל כשהיה בן חמש והתיישבה בנצרת-עלית, שם בגר והתחנך.
כשהגיע לגיל תיכון בחר ללמוד בבית הספר לקציני ים בעכו, זאת בעקבות אחיו ששירת בחיל הים.
זאב אהב את הפנימיה הצבאית והשתלב בה היטב, התחבר למסגרת הצבאית שהקנתה לו ערכים ויכולות להתמודד מול כל קושי.
"וילוש", כך כינו אותו חבריו, זוכרים אותו כחברותי ומקובל, הצטיין בלימודים, חייכן ונעים הליכות, תמיד אופטימי, חבר נאמן.
בשנת 1969 סיים את לימודיו והתגייס לחיל הים, בוגר מחזור כ' של קורס חובלים והוסמך כקצין מכונה- צ'יפ בסטי"ל – ספינת טילים.
שירת כלוחם בקומנדו הימי בשייטת 13.
משסיים את שירות החובה המשיך בשירות קבע.
בין היתר שירת כקצין מכונות ב-"אחי חץ" וב-"אחי חיפה", והשתתף במסגרת שירותו בקרבות לטקיה, דמיאט, רוזטה, פורט סעיד ובניאס במלחמת יום הכיפורים.
במהלך הקרבות נורו על האונייה עשרות טילים סוריים, ולוחמיה הצליחו להטביע ספינת טילים סורית.
במהלך השנים, בשירותו בקבע ובמילואים, היה זאב שותף לפעולות מבצעיות עלומות, שבכולן הוכיח דבקות במשימה, ובהצטיינותו היווה דוגמה אישית לעמיתיו.
ב-1977 השתחרר משירות הקבע בדרגת רס"ן.
הוא פנה לשירות הציבורי והחל לעבוד במשרד הביטחון, שם הכיר לראשונה את דליה. הזוג נישא והקימו את ביתם בחולון.
נולדו להם בן ובת- עומר וענבל.
זאב היה בעל אוהב, אב מסור ודואג לילדיו, תמיד היה ניתן להבחין בניצוץ בעיניו ובאהבה בקולו עת דיבר על משפחתו.
המשפחה הרבתה לבלות יחד, בין היתר, בטיולים ברחבי הארץ ובחו"ל.
היה אבא אוהב, תמיד שמר מכל משמר על ילדיו, את החום שהיה חסר לו בילדותו העניק בשפע לילדיו. החזות הקשוחה נעלמה כשהיה עם ילדיו ונכדיו.
"היינו החברים הכי טובים" אמרה דליה אשתו ו"אהבנו את הביחד".
לימים, עבר זאב לתחום החקירות במוסד לביטוח לאומי, שם עבד במשך כ-40 שנה.
בלט בעבודתו, מתחילת דרכו הממונים עליו ראו בו חוקר מצטיין, אדם אינטליגנטי ושנון, יוזם, צמא לחידושים בתחום.
חקירותיו התאפיינו ביושרה והגינות, ולאורך השנים זכה בפרסים על עבודתו ועל יוזמותיו.
גם בתחום החברתי בלט, בימי גיבוש ובמסיבות של העבודה היה מסמר הערב בזכות טבעו הנוח וחוש ההומור שלו.
אדם מיוחד, חוקר בכיר במוסד לביטוח לאומי עד ליציאתו לגמלאות ב-1.3.2018.
זאב היה איש אשכולות שאהב לקרוא ספרי עיון, אהב סרטי תעודה בנושאים היסטוריים, התעניין והעמיק במגוון תחומים והיה בעל ידע רב ויכולות לתרום בכל נושא.
זאב שילב בעבודתו לימודים גבוהים באוניברסיטת בר-אילן, סיים תואר ראשון ושני במדעי המדינה וסוציולוגיה ובמינהל ציבורי בהצטיינות.
איש צנוע ועניו, בעל חיוך שובה לב, מודל לענווה, למאור פנים, לרעות ולחברות.
חבר מסור עם נתינה אין קץ, סייע רבות לחבריו בלימודים ובכל צורך, אדם שכל סובביו העידו כי היה להם כאח.
באוגוסט 2016 התגלתה מחלת הסרטן. כשנתיים לחם במחלה בכל כוחותיו, תוך שהוא משתדל להמשיך בשגרת חייו.
התחושה שליוותה אותו בימים האחרונים למעשה הייתה דרך חיים שהמשפחה מעל לכל.
זאב ורמוט נפטר ביום כ"ב בתמוז תשע"ח (5.7.2018) בן שישים ושבע בפטירתו.
הוא הובא למנוחות בבית העלמין בחולון.
הותיר אישה- דליה, בן וכלה- עומר ומאיה, בת וחתן- ענבל ואיציק, חמישה נכדים: שחף, עמית, אור, אדם, אופק, ושלושה אחים: פימה, לאון (אריה), ישראל.
בפרידתה מבעלה ואהבת חייה אמרה דליה: "בעלי האהוב, אבא'לה וסבא'לה שלנו נזכור אותך בתוכנו לעד".
מקום מנוחתו בית העלמין חולון (אזרחי)
אזור: 11חלקה: אז שורה: 34 קבר: 24
ת.נ.צ.ב.ה
