ושדי, שלמה (שלומי)

בן זהבה ובצלאל. נולד ביום י' בתשרי תשכ"ז (14.10.1967) בראשון לציון. שלומי החל ללמוד בבית-הספר 'רעות' בראשון לציון, המשיך ולמד שנה בבית-ספר מקצועי וסיים את חוק לימודיו בבית-ספר טכני של חיל האוויר באחד מבסיסי החיל. בתקופת לימודיו התנדב ל'משמר האזרחי' ואף נהג לתרום דם מדי שלושה חודשים. חבריו לספסל הלימודים אהבוהו מאוד על טוב לבו ועל עזרתו הרבה להם. וכך כתבו עליו בסוף שנת הלימודים: "ושדי שלומי שקט אך לא למדן / יאמר לזכותו, חברמן / עוזר לחברים / יוצא ב"נזקים" // מלווה כספים ללא פחד / בחזרה לא יקבל אף אגורה שחוקה אחת //". הוא אהב לרכוב על סוסים, אופנועים ומכוניות, היה לו אוסף בולים מרהיב ביופיו ואף מצא זמן לעזור לאביו בחנות. שלומי הרבה לטייל ברחבי הארץ ותמיד התהלך כשחיוך, שהיה 'הסמל המסחרי' שלו, נסוך על פניו. שלמה גויס לצה"ל בנובמבר 1985 ולאחר הטירונות הוצב ביחידת חיל האוויר ושירת כמש"ק משמעת. הממונה עליו, רס"ר של הבסיס, מספר: "הוא היה מש"ק טוב אהוב על מרבית החיילים. בחור טוב ורגיש מאוד, בן-אדם אמין ממנו לא הכרתי". חבר לתפקיד, מש"ק משמעת, אף הוא, כתב: "שלמה היה חבר טוב ונאמן… הוא תמיד התנדב לעזור, גם אם זה היה בשעות לא נוחות במיוחד. שלומי היה בחור מלא שמחת חיים". ביום ל' בסיוון תשמ"ח (15.6.1988), נפל סמל שלמה ושדי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בגדרה. השאיר הורים ושלוש אחיות – אורנה, נעמה ועדי. במכתב התנחומים למשפחה האבלה, כתב מפקדו: "שלמה ז"ל היה חייל מסור ונאמן; ביצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר. היחידה המומה ממותו הפתאומי של בנכם, שהיה חבר ועמית לדוגמה. חסרונו ביחידה מורגש בקרב חבריו ומפקדיו כאחד". בני משפחתו הקימו לזכרו ספרייה תורנית בבית-הכנסת המרכזי 'עץ חיים' במושב בני ראם, שם התגוררה המשפחה. כן הוצבו לזכרו שני ספסלים בגן המרכזי של המושב.