ורש, דניאל
דניאל, בן ארנונה ומרדכי, נולד ביום ט"ז בכסלו תשי"ב (15.12.1951) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'עלייה' בבת גלים וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון מקצועי (בסמ"ת) בחיפה. דני, כפי שכינוהו בני משפחתו וידידיו, היה תלמיד חרוץ ואהוב מאוד על מוריו ועל חבריו ללימודים. הוא למד מכשירנות והתעניין במיוחד באופטיקה. הרבה מזמנו הפנוי בילה דני בתנועת 'הנוער העובד והלומד', שם היה הרוח החיה בערבי הווי ובמסעות. כחבר בתנועה, ואחרי כן כמדריך בה, ארגן בהתלהבות 'פעולות' רבות, שמשכו אחריו את החברים לשעות ארוכות אל תוך הלילה. בני משפחתו וידידיו זוכרים אותו כילד רגשני וכשרוני. הוא אהב את נוף הארץ והיה בעל עין רגישה למראות יוצאי דופן, אותם החל מצלם במצלמה, שנשא עליו כמעט תמיד, מגיל צעיר מאוד. הוא ניחן בשמיעה מוסיקלית טובה ובקול ערב ואהב לשיר עם אחותו בערבי צוותא משפחתיים, ועם החברה במסיבות מוסיקליות ובפגישות. דני נהג להשתתף בטיולים גם מחוץ לתנועת הנוער שנמנה עם חבריה. הוא הרבה להצטרף לסיורים של 'החברה להגנת הטבע' ובעזרת המצלמה רשם תיאורים אישיים של מראות והתרחשויות שראה וחווה בדרכו. קשריו עם בני משפחתו היו הדוקים וחמים. דני אהב לשתף את בני המשפחה בשמחותיו ובחוויותיו. הוא גם אהב להאזין עמם למוסיקה קלאסית קלה, שהייתה חביבה עליו במיוחד. דניאל גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והוצב לחיל החימוש. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס לחמשי-צריח, הוצע לו לשרת במרכז הארץ ולעסוק בהדרכה בסדנאות השריון. אבל, לפי בקשתו המפורשת לשרת בחזית הדרום, הועבר לגזרה המרכזית בסיני והוצב ליחידת שריון בתפקיד בוחן גדודי. כשסיים את שירותו הסדיר המשיך דני לשרת בצבא הקבע ומילא את תפקידו באותה יחידה, לשביעות רצונם המלאה של מפקדיו. כחייל, היה דני מופת לכל חבריו ביחידה. הוא ביצע את המוטל עליו בקפדנות ובמסירות ללא גבול. מפקד הגדוד העריך אותו כאחד מעמודי התווךשל מחלקת החימוש. הוא היה נערץ על חבריו בזכות תבונתו ויושרו, כחייל וכאדם. דני היה ידיד מסור, ששמח לעזור בכל הזדמנות ותמיד דאג להשתתף בביצוע משימות שהוטלו על חבריו. גם במסגרת הצבא אהב דני "לעשות שמח" לאחר שעות העבודה והעומס. הוא נהג לשוחח עם ידידיו לשירות על ארועים פוליטיים ועל בעיותיהם האישיות ושר אתם בערבי שבת וחג, כאשר נשארו בתפקיד במחנה. בחופשות, היה נוסע אל משפחתו, שדאג לה יותר משדאג לעצמו, והיה מבלה בחברת הוריו ואחותו ואחרי-כן יוצא לבקר אצל ידידיו. המסגרת החמה העניקה לו ביטחון וכוח לחזור ליום-יום של החובות, העבודה האחראית והריחוק מהבית. במלחמת יום-הכיפורים השתתף דני בקרבות הבלימה בגזרה המרכזית בסיני, בתפקיד מפקד מחלקת חימוש של הגדוד. ביום חמישי ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נהרג דני בפעולה סמוך לטסה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. לזכרו של דני, יסד אביו קרן מלגות, לעידוד תלמידים נזקקים במחלקה למכשירנות של בית-הספר להנדסאים וטכנאים (בסמ"ת), שדני למד בה, במכון הטכנולוגי של הטכניון בחיפה.
