ורקוני (וינברגר), אוסקר

אוסקר, בן אטל והרמן, נולד ביום ט' בטבת תרפ"ט (22.12.1928) בבודפשט שבהונגריה ועלה ארצה בשנת תש"ט (1949). הוא למד בבית-הספר היסודי היהודי בבודפשט ואחרי-כן סיים את לימודיו בסמינר לרבנים בבודפשט. הוא למד עוד שנה אחת באוניברסיטה ואחרי-כן עלה ארצה. אוסקר היה בן למשפחה שומרת מצוות נודעת בהונגריה. סבו והורי סבו היו רבנים בעלי-שם ולאוסקר ניתן חינוך יהודי-דתי. הוא היה חבר בתנועת-הנוער "הבונים" בבודפשט והשתתף בכל הפעולות שאורגנו במסגרת התנועה. מגיל צעיר חלם לעלות ארצה והגשים את שאיפתו, יחד עם חבריו בתנועת "הבונים", כשהיה בן עשרים ואחת. אחריו הגיעו לארץ גם בני משפחתו. לאחר עלייתו התגורר בקיבוץ עין-זיתים. אוסקר התגייס לצה"ל בסוף מאי 1950 והוצב לחיל הרפואה. בתום שירות החובה שלו התנדב לשרת בקבע עוד ארבע שנים. הוא השתלם בקורס קצינים וסיים את שירותו הסדיר בצה"ל בדרגת סגן. אוסקר אהב מאוד ספרות קלסית, נהג לקרוא הרבה, התעניין בפוליטיקה ונהג לדון עם חבריו ועם בני משפחתו בנושאים אלה, שהיו קרובים ללבו. היה לו אוסף בולים מצוין והוא הקדיש הרבה מזמנו לטיפוח תחביב זה. אוסקר היה אהוד מאוד על חבריו בזכות מזגו הנעים והנוח. היה מוכר בין הבריות כאדם חביב, עדין ותרבותי ורכש לו חברים רבים. הוא היה בן נאמן ומסור למשפחתו ונהג לעזור ברצון לכל אדם שביקש את עזרתו. בחופשותיו מן הצבא היה הולך לעבוד, כדי להגדיל את הכנסתו לצורך תמיכה באמו האלמנה. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר התקבל לעבודה כפקיד בבנק. עד מהרה התקדם בעבודתו והגיע עד לדרגת סגן מנהל סניף של בנק. חבריו לעבודה חיבבוהו והממונים עליו העלו על נס את חריצותו ואת מסירותו בעבודה. בראשית אוקטובר 1973 שירת אוסקר במילואים כקצין-קישור באחד המעוזים שעל שפת התעלה. במלחמת יום-הכיפורים אבדו עקבותיו. תחילה חשבו כי נלקח בשבי יחד עם חבריו במעוז, אולם בראשית פברואר 1974 נמצאה גופתו והתברר כי נהרג בהפגזה ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.