ורנר, ניר

בן טוניה ואמנון. נולד ביום כ"א בסיוון תשכ"ח (17.6.1968) בקיבוץ כרמיה, למד בבית-הספר היסודי של הקיבוץ ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'שקמה' שבקיבוץ יד-מרדכי. ניר היה חובב טבע, טיולים ודיג. בקיבוץ עבד בענף הנוי, וכך זוכרים אותו חברי הקיבוץ: "ילד גדול, בחור, המשייט על המכסחת בדשאים, הפוסע ברגליו היחפות על המדרכות, מאיר פנים לכל אחד". "רחב כתפיים, בעל לב זהב – איש המקום. בכל אשר פנית הורגש הקשר העמוק לנוי, לתרבות, לחברים". הוא היה אהוד מאוד על חבריו, המספרים: "עזר תמיד לחברים. מארגן נסיעות לים, מסיבות סטייקים, טיולים, יציאה לדיג מוקדם בבוקר – תמיד היוזם". ניר גויס לצה"ל באמצע פברואר 1987 והוצב לחיל השריון. הוא עבר מסלול כלוחם וכן קורס מפקדי טנקים. אחרי-כן הוצב בבית-הספר לשריון בתפקיד מדריך. מפקדו מעיד כי במסירותו ומקצועיותו קידם ושיפר את רמת ההדרכה והאימונים בענף. בתפקידו כמדריך נהיגה אימן והכשיר מאות מחיילי צה"ל כנהגי טנקים ונגמ"שים. במהלך שירותו קיבל תעודת הוקרה ממפקד בית-הספר לשריון על "מילוי תפקידו בהצטיינות והיותו דוגמה ומופת לחבריו". ניר התבלט גם בדאגתו להווי החברתי של יחידתו. הוא נטל אחריות על מועדון הענף ואירגן בו אירועי תרבות. חבריו ליחידה מעידים שהוא דאג גם לחזותו החיצונית של המקום, הביא שתילים מן הקיבוץ והפך אותו לאחד האזורים היפים בבסיס מבחינת הגינון. ביום כ"ד בתמוז תשמ"ט (27.7.1989) בעת שהדריך נהגי טנק בתרגיל לילה, נפל ניר בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבקיבוץ כרמיה. השאיר אחריו אב ושתי אחיות – יעל ודגנית. בדברי הספד לזכרו אמר מפקד בית-הספר לשריון: "בתקופת היותך מפקד טנק ומדריך בבית-הספר לשריון היית ללא ספק מפקד יוצא דופן. שימשת דוגמה לפקודיך ומפקדיך. דאגת מכל הלב לחניכיך, תמיד נהגת להתנדב, יזמת ועשית ימים כלילות בחינוך לוחמים בחיל השריון. ומעבר לכול, היית בן-אדם וחבר אמיתי". משפחתו של ניר בשיתוף "ספריית פועלים", הוציאה לאור ספר ילדים לזכרו – "ניר חזק מטנק" ובו סיפורים על ניר בצבא ובקיבוץ.