ורטהיימר בן-ציון

נולד בארץ-ישראל, בן למשפחה מן הישוב הישן בירושלים. במלחמת העולם הראשונה נמנה עם הפליטים מארץ ישראל שהגיעו לאלכסנדריה שבמצרים, ושם התנדב לגדוד נהגי הפרדות. יוסף טרומפלדור מספר בזכרונותיו, שאביו של בן-ציון שליווהו לגיוס פנה אליו ואמר: "אדוני, בני זה רוצה ללכת למלחמה בעד ארץ ישראל, קחהו נא. היינו ממקבלי החלוקה בירושלים, ואנשים כמוך סוברים בוודאי, כי רק החלוקה מנת חלקנו ורק היא יקרה לנו, אבל הדבר אינו כן. בני ילך בשם ה' למלחמה, וישפוך את דמו אם יהיה צורך בכך, ובזה יוכיח לכם כי ארץ-ישראל יקרה לנו לא פחות מאשר לכם". בן-ציון היה נחבא אל הכלים, ולמרות חולשתו השתדל להראות את כוחו כחייל טוב. באפריל 1915 לפני צאת הגדוד לחזית בגליפולי אמר לטרומפלדור שהוא ירא שמא לא יעמוד בנסיון שמא ירך לבו בקרב "ואז אמיט חרפה על הלגיון, על היהודים… ואנו – הלא למולדת יוצאים למלחמה". באחד הקרבות הקשים בגליפולי התנדב בן-ציון להוביל פרדות עמוסות נשק לחפירות תחת אש האויב. הוא נפצע קשה והועבר לאלכסנדריה ושם ביום ל' באב תרע"ה (10.8.1915) מת מפצעיו. נטמן בבית העלמין היהודי מס' 3 ברובע שאטבי באלכסנדריה. תולדות מעשיו ומותו כתובים בספר "מחיי יוסף טרומפלדור" – קובץ רשימות וקטעי מכתבים בעריכת מנחם פוזננסקי. ציון מיקום קיברו 4 . יחידהcZioncMulecCorpsדרגהcPrivatec