וקסלר, אריה-יחזקאל
בן עדה ואברהם, נולד ביום א' דחול-המועד סוכות, ט"ז בתשרי תרפ"ז (24.9.1926) בזכרון יעקב, דור שלישי במושבה, נכד לאחד מחלוציה. היה מטובי התלמידים בבית-הספר המקומי והצטיין בייחוד בחשבון. אריה אהב מוסיקה מילדותו, התחיל במפוחית- פה והמשיך באקורדיון ובכלים אחרים. הוא אהב לנגן להנאת עצמו ובשעת הצורך הסכים להופיע גם לפני קהל בנשפי נוער ובחגיגות לטובת מפעלי חסד ותרבות, אך בתנאי שקהל המאזינים לא יפריד בינו ובין הנאתו המוסיקלית הפנימית. בהמשך סיים כיתת-המשך ט' וכבן-האדמה הקשור למשק הוריו הלך ללמוד בבית-הספר החקלאי התיכון בפרדס חנה. הוא נתקבל לכיתה ב' ולמד שנתיים, אך בגלל חוסר ידיעות בלימודי הטבע של כיתה א', שלא למד בה, הפסיק לימודיו אחרי שנתיים והתמחה במשק אביו בזמירה ובהרכבה במשתלת-גפנים. הוא חזר לבית-הספר ובארכה שקיבל לשלושה חודשים התכונן ועבר בהצלחה את הבחינה בטבע ואחר-כך הוסיף ללמוד ולהדריך את חבריו במשתלת הגפנים שהקימו ביוזמתו, עד שסיים את בית-הספר בהצטיינות ועשה את שנת-השירות במשק אביו. מחיבוריו נראה שהיה בעל תפיסה רחבה ומעמיקה בתחומים שונים של התרבות העברית והכללית. היה פעיל בתזמורת המקומית לכלי-נשיפה, אירגן מטעם "המכבי" קונצרטים של תזמורת-ג'ז לטובת מוסדות-חסד ועזר לארגן מחדש את תזמורת המושבה לאחר שהתפרקה. בינתיים המשיך להשתלם בפסיכולוגיה ובמדעי החקלאות והטבע בעזרת ספרים וכתבי-עת שהזמין מאנגליה ומאמריקה. בסתיו 1947 נענה בית-הספר הגבוה לחקלאות במונפליה שבדרום-צרפת בחיוב לבקשתו להתקבל כתלמיד, וכבר היה מוכן לצאת לשם להתמחות בעיקר בענף הגפן. היה חבר פעיל ב"הגנה" ועבר קורסים שונים וגם נשלח באופן מיוחד לקורס חובשים, שסיימו בהצלחה. בשובו מהקורס הדריך את אנשי החי"ש, שהיה אחד מחייליו ומדריכיו. בנפול ההכרעה באו"ם על חלוקת הארץ, ובהרגישו בסערה המתקרבת, דחה את נסיעתו לזמנים שקטים יותר. הוא מילא את חובתו בשמירה במושבה ובסביבתה והיה יוצא תמיד עם פלוגתו לפעולות צבאיות ולהגנה על היישובים העבריים והדרכים. מטעם מפקדת ה"הגנה" הוטל עליו לארגן ולנהל מרפאות צבאיות בבת שלמה ובזכרון יעקב. עשה את כל ההכנות בשקידה וידיעת המקצוע. בצאתו למילוי תפקידו נפגע קשה בתאונת-דרכים בגבול זכרון יעקב ביום כ"ט בכסלו תש"ח (12.12.1947). הובא חזרה לתחנת העזרה הראשונה ובה מת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בזכרון יעקב. זכרו הועלה בספר-זיכרון בשם "קודם זמנו", שהוציאו הוריו ביום השנה לנופלו. במלאות שנתיים לנופלו יסדו הוריו לזכרו מועדון בשם "אוהל אריה" ובו ספרייה חקלאית על שמו לתלמידי בית-הספר החקלאי בפרדס חנה. כן הוקמה ספרייה חקלאית על שמו בבית-הספר העממי בזכרון יעקב.
